"היי רינת" שמעתי את קולה של אלינור שואלת אותי :.."מוכנה למבחן באנגלית? תקשיבי , יש לי משהו חשוב לספר לך."
"אני שומעת.. " אמרתי. והיא התחילה לספר:
"אתמול אני ורות רבנו בצורה רצינית. הכל התחיל מוויכוח קטן שהיה לנו איך לחגוג את בת המצווה. היא קטלה אותי על כל מה שסיפרתי על זה שחגגו לי עם תקליטנית. היא צחקה עלי ואמרה שאני לא מעודכנת, ושכך לא חוגגים! החלטתי שאני לא מדברת איתה , לא מסתכלת לכיוון שלה ואני מבקשת שגם את לא תתייחסי אליה!!! ו.. .ביקשתי גם מעוד בנות לא להתייחס אליה, לא להגיב לה ולא לדבר איתה!"
בלעתי את הרוק … הצלצול קטע את מחשבותיי.."בואי שלא נאחר למבחן באנגלית" היא הוסיפה.. כל הדרך לכיתה שתקתי.
"בנות לא תהיה הארכת זמן נא לעמוד בזמנים.." נשמע קולה של שוש, המורה לאנגלית.
ניסיתי לשים את מחשבותיי בצד ולהתרכז במבחן/
כשיצאתי מהמבחן פגשתי את החברות. הלב שלי דפק.. נהיה לי חם..מה הן חושבות על החרם? הרגשתי פחד בלב…. אם אני אגן על רות, אלינור לא תרצה להיות חברה שלי והיא עלולה לבקש משאר בחברות להתעלם ממני.. ואם זה מתחיל ככה.. אי אפשר לדעת איך זה ייגמר?
ומי הבאה בתור??
מיהרתי הביתה. היום יום שלישי. זה יום חופשי של אמא . מעניין מה אמא הכינה לצהריים.? שניצלים? פירה טעים?
פתאום אני מרגישה טפיחה חזקה על הגב. היתה זו אלינור "נו מה החלטת ? את איתי או לא? "אתן לך תשובה מחר," עניתי..
כל הלילה חשבתי על מה שאלינור ביקשה ממני ואיך להגיב לה..
אם לא אשתתף בחרם, אני פתאום אהיה על המוקד במקום רות. ..
מה לעשות? מה לעשות?
תגובה אחת
נדיר ומושלם