להיות מישהי אחרת-אפשרי? / עדן סהר

מאז שעברה לבית ספר בחדש, מיכל התנהגה בצורה שונה.

בבית הספר הקודם שלה היא עברה חרם. החברות  צחקו עליה, קראו לה בשמות גנאי והיו פעמים שאפילו היכו אותה.

מיכל ניסתה לשכוח ולהעמיד פנים שהכל בסדר, אך הכאב נצרב בליבה, ועכשיו בבית הספר החדש כל מגע עם הילדים החדשים גרם לה להיזכר ברגעים הקשים ההם .

הרגשה מוזרה השתלטה עליה והיא החלה להתנהג בצורה שונה.

היא צחקה ברגעים הלא נכונים, שכחה דברים בסיסיים כמו לאסוף את התיק שלה בסוף יום או לענות בשמה.

לפעמים היא היתה בוהה בנקודה אחת כאילו היא רואה משהו שאף אחד לא שם לב אליו..

החברות שלה שמו לב..אמרו שהיא "כבדה" ו עושה את זה בשביל תשומת לב.

מיכל שמעה הכל, לפעמים זה כאב לה, לפעמים היא לא הרגישה כלום.

בבית ,בחדר שלה  היא הרגישה פחד, תחושה של חנק.

ההרגשה המוזרה לא הרפתה ממנה.

היא ידעה שהיא צריכה להיות חלק מהעולם החדש שלה , מהחברות החדשות,

אבל היא לא ידעה איך???

כשאחת החברות ניסתה לשוחח איתה, מיכל הסתכלה עליה אבל לא מצאה  את המילים שיתאימו.

במקום זה היא רק משכה בכתפיה ואמרה "אני מנסה"

החברות לא ידעו מה עובר עליה ..

אולי יום אחד ידעו ואולי לא,

אבל מיכל ידעה דבר אחד . היא תמשיך לנסות!

.