מאבק בלב הים / ענווה כהן

מאבק בלב הים/ענווה כהן
אניה שברירית וזעירה
בחוף הבטוח עגנה בשלווה
אך לפתע, פקודה לעברה נורתה
ולפניה משימה חשובה נקרתה
התבקשה הספינה על ידי השולחים
לעזוב במיידית את חוף המבטחים
להוראה צייתה ללא כל היסוס
ומיד החלה לקפל מפרשים
וכך, בלב כבד ומלא דאגה
יצאה הספינה להפלגה
אך ברגע שיצאה, חשה
את האדמה תחתיה נשמטת
האם תצלח את המהמורות ?
האם תעמוד מול הגלים הסוערים ?
על כל אלו כלל לא חשבה
וחדורת מטרה יצאה להפלגה
קטנה מול הגלים נראתה הספינה
והם עליה עומדים מאיימים לאבדה
מעמידים הגלים פני תם
אך על כולם מטילים חיתתם
כלל לא נראה שתצליח דרכה לפלס
עד מחוז חפצה הנמצא הרחק
הספינה יצאה לדרכה בשעת צהריים
עת ששמש עזה שלטה בשמיים
על הים קפחה ללא רחם
מרתיחה את המים
וכמעט ממיסה את קרקעית הספינה
גם החום הכבד איים להכריע
והלחות שבים הצטרפה אף היא
הסירה המשיכה למרות הכל
לא מתייאשת על אף הקשיים
השמש המשיכה במסלולה
מגמת פניה לכוון מערב
ואט אט השתנה צבע השמיים
מתכול רך ובהיר לארגמן עז
השמיים מתבהרים מרגע לרגע
וכבר נתגלו מראות הטבע
נצבעו הם בהרמוניית צבעים
ומראם המשתקף על הגלים
נראה כמערבולת צבעים המתמוססת אל הים
הגלים הכחולים נדמו עתה כמערבולת געשית
וכמשחק צבעי אש עזים המתחלפים מרגע לרגע
מתבהרים ומתכהים לסירוגין
הים כ ולו נדמה באותה שעה לקנבס צייר אומן
המהתל בצבעיו כאוות נפשו
ויוצר ערבוביית צבעים עוצרת נשימה
לאיטה המשיכה השמש מסעה לכוון מערב
עד שנעלמה לגמרי בין קפלי הים
זה נצבע בשחור קטיפתי חלק ובוהק
והשמיים מעליו נדמו כיריעת גלימה שחורה הפרוסה ממעל
בחשכו של הלילה נדמה הים לקופסת אוצרות חתומה
שאיננו יודעים מה טומנת בחובה
הים נדמה מצדו האחד כרך ומלטף
ומצדו האחר נדמה אפל ושקט
חורש רע וצופן מזימות
האנייה המשיכה דרכה על אף החשיכה
טרודה ומפוחדת, שמא יבולע לה
האם תאבד לנצח בתוך ים הסודות ?
אך במהרה החלה האפילה להתעמעם
ופסי אור דקים כבר נשקפו ברקיע
הים כבר אינו נדמה מאיים כל כך
ועם כל רגע שחולף
ממשיך האור להציף את העולם
עד שהים כולו הואר באור יום רך ובהיר
שמי תכלת נפרשו ממעל
גלי הים שבו להיות כחולים ומזמינים
והסירה הקטנה המשיכה ברוגע במסעה
יום חולף, ועימו אחד נוסף
ועם כל תקופה שעוברת מתעצמים הקשיים
בצורה שונה, חדשה ואינה צפויה
אם זה באביב או בקיץ
בו קרני שמש מפזזות בעוז
מושחות על הים צבעי אש עזים
גלי הים בהמייתם השקטה כחולים ומזמינים
השמש מחממת את פני הים ומשרה רוגע
אזי סלולה הדרך הבטוחה
והספינה חשה ששום רע לא יאונה לה
אך עם התקרב החורף
רטט קל עובר בספינה ומצטנפת היא במקומה
השמיים מתקדרים, ורוחות מבשרות על בוא הסופה
מראה פני הים נהפך לאפור קודר ושקט
כאילו צופן בחובו רוע ורשעות
הגלים מתחזקים אט אט
והנה הסופה במלוא עוזה
העננים מתנגשים זה בזה
ברקים מסנוורים את פני הים
רעמים מרעימים בקולם העצום
וגשם עז נתך ארצה
הספינה נאבקת בגלי ם
מתנודדת מצידה האחד למשנהו
חוששת ומפוחדת, חשה מאוימת
הגשם העז שוטף את קרקעיתה
הגלי ם הסוערים מאיימים להטביעה
ובעוד רגעים ספורים תמצא עצמה במצולות
אך גם מול הגלים הסוערים לא הרימה ידיים
ובכל כוחה נאבקה להמשיך במטרתה
מול הגלים הסוערים לא התייאשה
רק הרכינה ראשה והלאה המשיכה
לאיטם שוקטים הגלים מהמייתם הסוערת
הים נרגע מזעפו
והסערה מפנה מקומה לרוח קלילה הנושבת קלות
החורף עבר גם הוא ושוב שמש חמימה הציפה את העולם
הספינה הקטנה חשה רגיעה ובנחת המשיכה בדרכה
חולפת על פני איים קסומים, עצים מלבלבים, ואגמי מים
העצירה נראית כה קורצת ומפתה
שמא רק לרגע לנוח לאגור עוד כוח
אך לא! אם מול הקשיים והמהמורות
לא נתפתתה הספינה לעצור בשום אופן
האם מול הצעות שכאלו, מפתות ככל שיהיו
תסיט מחשבתה אף לרגע ושניים מהמטרה הנכספת
והספינה לא נדממה, באומץ וגבורה המשיכה למטרה
שנים מספר חלפו, בהן תקופות סוערות יותר ופחות
ובאף אחת מהן לא בחל הים, בשום אמצעי להסיטה מדרכה
ובכל זאת נותרה יציבה ועומדת, איתנה וגיבורה
באפיסת כוחות אל היעד התקרבה
שם המתינו לה שולחיה חרדים לגורלה
אינם יודעים כיצד צלחה את הדרך
והאם תגיע בשלום, או שמא פרשה בדרכה
והנה, הרגע המיוחל הגיע ואת היעד צלחה
הספינה הקטנה, אל מול עיניהם הגאות של שולחיה!
ודווקא היא, הקטנה, הוכיחה לכולם
שלהתייאש אסור לעולם
וגם אם ההר נראה גבוה
והגלים נראים סוערים
בפני הרצון הכל יתמוסס
היא לימדה אותנו שגם מול הגלים הגבוהים ביותר
אפשר להרכין ראש ולהמשיך הלאה, לא יותר!
וגם אם היעד רחוק ונראה קשה להשגה
אם נתמיד-נגיע עד לפסגה.