*לקט שירים*
~קרוב רחוק~
מבעד לחריץ אתה מציץ, מחייך אלינו חיוך מקפיץ.
עוד שני צעדים אנחנו כבר ממש קרובים, כמו חברים טובים שלא נפגשו כבר שנים.
*כל כך קרובים, אך גם רחוקים, כמו שני אחים שלא מסכימים. אז למה לא להתקרב?*
עם ישראל די מבולגן, כל אחד בא מכאן ומכאן, כל אחד מפגין את דעותיו, חייב את הכאן ועכשיו.
*כל כך קרובים…*
~בואי תלבשי לבן~
אני לבד בין אנשים, מפחדת להרגיש.
איך מבחורה חופשיה, בין לילה הכל התהפך?
חיי נהרסו, הם לא כמו שדמיינתי, והכל כל כך קודר, ואיפה הקדוש ברוך הוא מסתתר?
*בואי תלבשי לבן, תגלי את החגיגיות שלך.
בואי תלבשי לבן, תראי את עצמך האמיתית.
ואולי כשתגלי, שאת לבושה לבן, תגלי שה' מסדר ת'עניינים בדיוק בשבילכם .
בואי תלבשי לבן.*
שנה עוברת, עוד לא מעכלת, שהמציאות הזו היא לתמיד, צריך לחשוב על העתיד.
יש רק אחד שפותח את הלב, גורם לי לדבר, אבל זה סתם חבר.
שום דבר עוד לא נתפס.
איך הזדקנתי כל כך, החיים שלי לא נורמליים. שורה חדשה עם הבכי והכאב מצליחה להתמודד.
*בואי תלבשי לבן…*
שלוש שנים נושאת את הצער.
פתאום הוא בא משום מקום, מציע הצעה נוצצת.
האם זה נכון לי, לכולנו, מתלבטת.
הרגשות צפים, מתערבבים, עולים, יורדים.
אולי מוטב שלא? לסיים כאן ועכשיו? אבל…
עכשיו כשהכל הובהר אני מוכנה
*ללבוש לבן, לגלות את החגיגיות שלי.
ללבוש לבן, לראות את עצמי האמיתית.
ועכשיו כשאני מגלה, כשאני לבושה לבן, שה' מסדר ת'עיניים בדיוק בשבילנו, בשביל כולם.
ועכשיו כשידי עטופה בידו, השמיים מתבהרים.
לובשת לבן*
רוני יקרה, עברתי איתך מסע, למדתי להכיר אותך מקרוב, לרע ולטוב.
הרגשתי את רגשותייך, וכאבתי את כאבך.
שמחה שיצא לי להכיר אותך, אפילו שאת לא מכירה אותי.
את השראה מדהימה לכל מכרייך, ואם נהדרת לאחייך.
חייך השתנו מהקצה אל הקצה, אבל לרגע לא ויתרת לעצמך, הרמת את החיים לגובה.
למרות כל הקשיים, תראי אותך לבושה לבן.
*בואי תלבשי לבן…*
השיר נכתב בעקבות קריאת הספר "פסיעות בחול" של הסופרת אורנה בורדמן.
אני לא אחת של ספרים, אבל הספר שאב אותי כל כך! הרגשתי את מה שעובר על רוני! כאבתי את כאבה! ממש ממליצה לכולם לקרוא!
