ארצי הנהדרת, ארצי הנפלאה
כמה מלאכים עוד יפלו על אדמתך הקדושה?
כל ארוסה שליבה נשבר,
וכל משפחה שביתה נחרב,
כולם שייכים לאותה האומה, אומה שונה ומשונה.
אותה האומה ששרדה תלאות ומשברים,
שהייתה בגלות כאלפיים שנים.
שהקימה מדינה בדם, יזע ודמעות,
ועל חלוציה שנפלו חללים,
כל ילד שמע על אותם האנשים.
איך גיבורים על אדמותייך חלל נפלו?!
אנשים שעל ערכים טהורים ואהבתך גדלו,
השאירו לנו צוואת חיים להמשיך
ולחוות את העוצמות של החיים.
גדלו על סיפורים, וגיבורים בעל כורחם הפכו.
איך?! איך על אדמותייך חלל נפלו?!
דורות על דורות חלמו וציפו,
את עיניהם אל השמיים בתפילה נשאו:
לזכות לעלות אלייך, אל ארץ האבות.
מלאה בנופים מרהיבים ואנשים מדהימים לא פחות,
עם של צדיקים וצדיקות שאת שליחותם רק כמהים לעשות.
וכל מלאך מאמר ייחודי נושא עימו:
"אנחנו דור של גאולה! היו ראויים, מאושרים!" – כך קורא לעמו.
ליד כסא הכבוד מביטים בגאווה ובדמעות על עם
שעבר אלפי ניסיונות, למרות כל הקשיים –
אחים בדם הם, אוהבים, יהודים.
