מחכה / טל ברניג

יש בי חלק שעדיין מחכה להם,

למי שהיה פעם עולם ומלואו וחייו נגמרו ברגע,

מצפה שהם יופיעו פתאום ונצא מהעצב הגדול.

אבל יש בי גם חלק אחר,

שמח ומואר,

מישהו שחזר, שמזכיר לי,

אפילו בקצת,

איך אפשר לחיות בשמחה

ולהודות על הטוב

שיש.

(נכתב עם שובם של אחינו השבויים. חלקם בחיים וחלקם לא.)