מסכנה רחל חשבה לעצמה תמר, היא ילדה מאוד חמודה, למה להציק לה? אז מה עם היא עולה חדשה, תמר ידעה כמה חרם זה נורא, אבל היא לא מסוגלת לעמוד מול כל הכיתה ולהגיד להם, היא צריכה אומץ, אסור שדבר כזה יקרה, תמר הרהרה בליבה ונרדמה.
בבוקר קמה תמר מוקדם, מה קורה תמר? איך זה שלא קמת אחרונה? צחקה אביגיל, התחשק לי לקום מוקדם אמרה תמר, דרך אגב, אמא הודיעה לי הבוקר שהמורה לא מרגישה טוב ולכן בשעתיים הראשונות של היום תבוא מורה מחליפה אמרה אביגיל, דווקא היום חשבה לעצמה תמר ולא אמרה מילה, דרך אגב, האוכל כבר מוכן, הספקתי להכין אותו בערב אמרה אביגיל, תודה אמרה תמר, בכיף אמרה אביגיל, תמר חייכה לפחות אביגיל דאגה לה לאוכל, בדרך כלל היא זאת שצריכה להספיק להכין את האוכל.
תמר הזדרזה ותוך רבע שעה סיימה להתארגן.
אז איך הולך באולפנה? שאלה אביגיל, בסדר השיבה תמר, מה בסדר? שאלה אביגיל שהבחינה על פניה של אחותה שלא כל כך בסדר, זה בקשר למשפחת גלובמן אמרה תמר ולא הוסיפה, המשפחה שעלתה לארץ? שאלה אביגיל, כן ענתה תמר, תקשיבי, הם משפחה באמת מיוחדת, יכול שאני אתחתן עם הבן שלהם ספרה אביגיל, אז זהו… שאצלנו זה לא ככה אמרה תמר, מה זאת אומרת אומרת? שאלה אביגיל, יש על הבת שלהם שלומדת אתנו בכיתה חרם אמרה תמר ושתקה, חרם? בכיתה ז? חשבתי שילדות בנות 13 הם כבר מספיק גדולות כדי להבין שחרם זה לא משחק הזדעזעה אביגיל, האמת שאני מסכימה איתך אבל אני לא מסוגלת לעמוד ולהגיד את זה מול 30 בנות אמרה תמר, את תמצאי את הכוח, אני מאמינה בך אמרה אביגיל, תודה אמרה תמר, יום טוב אמרה אביגיל ותמר יצאה מהבית.
מה קורה תמר? שאלה נטע, בסדר השיבה תמר, תקשיבו, יש היום בשעתיים הראשונות שיעור חופשי אמרה מיכל, אפשר להספיק בשעתיים האלה את השיעורי בית אמרה אילה, בטח אמרה טליה, למה רותי לא הגיעה היום? שאלה מיכל, היא טסה לחו"ל לשבוע שלם אמרה נטע, שתהנה לה, אני מחר נוסעת ללונה פארק אמרה נטע, מה איתך תמר? שאלה טליה, אין משהו חדש השיבה תמר, גם זה טוב חייכה טליה בחזרה, תקשיבו, אני חושבת שכל הקטע עם רחל פחות מתאים אמרה תמר, נראה לך? שאלה אילה, בקושי עברית היא יודעת המשיכה מיכל, לכי ספרי את זה למעיין וליאת, צחקה נטע ואחריה כולן, לדעתי קצת הגזמנו עם הסיפור הזה, אז מה? היא טיפה לא יודעת עברית המשיכה תמר, יכול להיות שאת צודקת, אבל מי יגיד את זה למעיין אמרה טליה, וליאת בכלל המשיכה מיכל, אז לא נגיד להן את זה, פשוט נתחיל להתייחס אליה הציעה תמר, אני לא חושבת ככה, לדעתי היא לא שייכת אלינו, אם אתן מחליטות להיות אתה זה שלכן, אני לא משתפת פעולה עם זה אמרה נטע באופן ברור, אבל… נסתה טליה שהסכימה עם תמר, בלי אבל, אני לא חושבת שצריך להתחבר אתה הודיעה נטע, אני מסכימה עם נטע אמרה אילה, מה איתך מיכל? שאלה תמר, אני אחשוב על זה אמרה מיכל.
הצלצול נשמע ברקע ועצר את שיחתן, שלום בנות, היום יש לכן שיעור חופשי בכיתה בשעתיים הראשונות של היום, אבל קודם כל תתפללו אמרה המורה המחליפה, המורה איך קוראים לך? שאלה ליאת, עכשיו אין שאלות, אחרי התפילה אני אשמח לענות אמרה המורה, התפללתי בבית אמרה ליאת, אז עכשיו תשבי במקום בשקט ותחכי שכולם יסיימו להתפלל אמרה המורה, איזה מורה מעצבנת חשבה לעצמה ליאת והתיישבה במקום בשקט למספר דקות…
בנות, מעיין לא הגיעה היום כי היא לא מרגישה טוב, בואו נשלח לה תמונות הציעה ליאת בקול כדי שכולן ישמעו, תצאי עכשיו מהכיתה הודיעה המורה, למה? שאלה ליאת, כי את מפריעה לבנות להתפלל אמרה המורה, מי פה בכלל מתפללת? שאלה ליאת, כולן השיבה המורה, לא נכון, אני למשל לא מתפללת אמרה ליאת, את שמה לב שאת מתחצפת העירה המורה, אני? מה בסך הכל אמרתי? שאלה ליאת, תחשבי לבד עם עצמך ועכשיו לכי למנהלת אמרה המורה, וואי, המורות של היום מלמלה לעצמה ליאת בשקט ואחר כך יצאה מהכיתה וטרקה את הדלת בכעס.
הבנות המשיכו להתפלל וכשגמרו התחילו לדבר.
אפשר להצטרף? שאלה רחל את תמר וטליה, בטח השיבה תמר, מה קורה? שאלה טליה, בסדר השיבה רחל, לא מפריע לך שעושים עלייך חרם? שאלה טליה, ברור שלי מפריע, אחות גדולה שלי אמרה לי לא להתייחס אמרה רחל, ובכל זאת? שאלה תמר, אני בלילה תמיד בוכה אמרה רחל, תמר וטליה הנהנו בעצב, ואיך את בכל זאת מסוגלת להתמודד עם זה? שאלה תמר, אוכלת אוכל המון תמיד עוזר לי אמרה רחל.
כך המשיכו הבנות ופטפטו עד ההפסקה.
היי טליה, מה קורה? שאלה דריה, בסדר השיבה טליה, למה דברת עם רחל בשיעור? שאלה דריה, סתם אמרה טליה, מה זה "סתם"? שאלה דריה, סתם, דברתי איתה אמרה טליה, טוב, בסדר אמרה דריה והלכה, למה היא לא פונה לתמר? שאלה את עצמה טליה וישבה במקומה.
היי בנות, מה קורה? שאלה ליאת, בסדר השיבה דריה, למה מעיין לה הגיעה היום? שאלה רוני, היא לא מרגישה טוב, יש לה שפעת אמרה ליאת, טוב בנות, מה נפלתם לי פתאום לדיכאון? עוד כמה ימים היא תחזור אמרה ליאת, בעזרת ה' אמרה עדי.
תמר שמעה את כל השיחה וחשבה, אולי אלך לבקר את מעיין, לשמח אותה קצת, היא נגשה לטליה, היי טליה, מה קורה? שאלה תמר, כלום אמרה טליה, אולי נלך לבקר את מעיין? הציעה תמר, לבקר אותה? שאלה טליה, מה את לא יודעת שהיא חולה? שאלה תמר, ברור שאני יודעת, היא שכנה שלי הזכירה טליה, אז מה הבעיה? שאלה תמר, סתם אמרה טליה ולא פרשה, אולי נזמין גם את רחל לבוא איתנו, אחרי הכל היא ממש חמודה הציעה תמר, עכשיו באמת הגזמת אמרה טליה, למה? מה הבעיה? שאלה תמר, שמעיין עושה על רחל חרם הזכירה טליה, לפחות ננסה, את יודעת כמה זה חשוב מצוות ביקור חולים? שאלה תמר, ברור שאני יודעת השיבה טליה, מצוין, אני הולכת לדבר עם רחל אמרה תמר, היי תמר, מה קורה? שאלה ליאת שהופיעה משום מקום, בסדר השיבה תמר, בדיוק שמעתי שתכננת לבקר את מעיין אמרה ליאת, נכון אמרה תמר, רציתי להגיד לך כל הכבוד אמרה ליאת, לי? שאלה תמר שלא הבינה לאן היא חותרת, כן, יש בעיה? שאלה ליאת, לא, ברור שלא, אבל למה את רוצה להגיד לי כל הכבוד? לא הבינה תמר, כי מעיין חולה והיא בקושי מסוגלת לקום מהמיטה, היא מאוד מצוננת וגם היא משתעלת הרבה, היא ספרה לי שאף אחת לא מבקרת אותה, זה מאוד יפה שאת לוקחת איתך גם את טליה וגם… ליאת עצרה את מלדבר לכמה שניות, וגם מה? שאלה תמר, גם שאת לוקחת איתך את רחל שהיא עדיין ילדה חדשה, אבל אל תחשבי שמעכשיו אני חברה טובה שלה, את הולכת איתה לבקר את מעיין ואז נמשך החרם אמרה ליאת בטון ברור, היא לא נתנה להן אפילו לומר תשובה והלכה, ברור אמרה טליה, אז מתי נפגשים? שאלה תמר, איפה? שאלה טליה, בבית שלך אמרה תמר, בסדר אמרה טליה, מצוין אמרה תמר ופנתה לרחל.
היי רחל, מה קורה? שאלה תמר, בסדר השיבה רחל, רוצה לבוא איתנו לבקר חברה חולה? שאלה תמר, בשמחה, אני רוצה מאוד אמרה רחל, את יודעת איפה טליה גרה? שאלה תמר, ליד המכולת הישנה? שאלה רחל, כן, שם בדיוק, אנחנו הולכות לבקר את מעיין אמרה תמר, מעיין? שאלה רחל, כן השיבה תמר, קרה לה משהו? שאלה רחל, היא לא מרגישה טוב אמרה תמר, אני ברור מבקרת גם, זאת מצווה גדולה אמרה רחל, רגע, זה לא מפריע לך? שאלה תמר, מה לי מפריע? שאלה רחל, שאת הולכת לבקר בת שהכריזה עלייך חרם הסבירה תמר, קצת, אבל ביקור חולים מצווה חשובה אמרה רחל, את ממש ילדה גיבורה אמרה תמר, תודה אמרה רחל.
תמר חזרה למקום, היא ממש הופתעה מההסכם המהיר של רחל, היא אפילו לא התלבטה היא מייד אמרה כן, זה מדהים חשבה לעצמה תמר.
אז חשבתי שנפגש בשעה 16:00 אמרה תמר, בסדר אמרה טליה, להביא חטיף אפשר? שאלה רחל, מה זאת אומרת? שאלה טליה, שלא נדבר בלי בפה משהו צחקה רחל, זה רעיון התלהבה תמר, אפשר אמרה טליה, אז שכל אחת תביא חטיף אחד או שניים לביקור אמרה תמר, בסדר אמרו רחל וטליה, וכל אחת פנתה לביתה.
מה קורה תמר? שאלה מרים, בסדר אמא השיבה תמר, מצוין אמרה מרים, יש תוכניות להיום? שאלה תמר, לא להיום אלא למחר אמרה מרים, מה יש? שאלה תמר, נוסעים לקנות שמלות אמרה מרים, למה? שאלה תמר, לכבוד החתונה אמרה מרים, מי מתחתנת? שאלה תמר, אחותך אמרה אביגיל ונכנסה לסלון, מזל טוב אמרה תמר, תודה אמרה אביגיל, אמא אני יכולה היום לבקר את מעיין? שאלה תמר, מי זאת מעיין? שאלה מרים, חברה שלי, אמרה תמר, בסדר אמרה מרים, תודה אמרה תמר, מתי את יוצאת? שאלה מרים, 15:55 אמרה תמר, בסדר אמרה מרים.
ב16:00 בדיוק נפגשו כולם בביתה של טליה, יופי כולן הגיעו, אפר לצאת אמרה טליה וכולן יצאו.
שלום, אמרה אגם לאחר שפתחה את הדלת כי שמעה דפיקות, שלום אמרה רחל, אפשר בבקשה לדבר עם מעיין? שאלה תמר, מעיין, חברות הגיעו לבקר אותך אמרה אגם לאחותה הגדולה, אז תכניסי אותן אמרה מעיין בקולה החלש והצרוד, בואו הכנסו אמרה אגם.
הבנות נכנסו וישבו על השטיח שלידו שכבה מעיין על מזרון, היא השתעלה מעט, אגם, את יכולה להביא צלחות? החברות שלי הביאו חטיפים אמרה מעיין, בסדר אמרה אגם והביאה חבילת צלחות, כולן צחקו, את לא טוב נראית אמרה רחל, נכון, החום שלי עלה הרבה, אם הוא יעבור כבר 42 מעלות אני אצטרך להתפנות לבית חולים, בנתיים הוא מאוד קרוב אמרה מעיין, ליאת אמרה לי שאתת מאוד זקוקה לביקור אמרה תמר, זה נכון אמרה מעיין, רק ליאת בקרה אותך עד עכשיו? שאלה טליה, לא, היא לא בקרה אותי, היא דברה איתי קצת בקבוצה על איזה קטע היה היום, ניסיתי לרמוז לה שאני שיבקרו אותי אבל כנראה זה לא אכפת לה אמרה מעיין, רבתן? שאלה תמר, לא, ממש לא, פשוט היא לא בקטע שלבקר בנות חולות אמרה מעיין, היא כל הזמן בכיתה אומרת שצריך לבקר אותך אמרה טליה, אז שתבקר גם, מה היא מבקשת מבנות אחרות לבקר אותי בלי שהיא בעצמה לא מבקרת, בן אדם לא יכול לדרוש מאחרים דברים אם הוא לא עושה אותם בעצמו קבעה מעיין, עד עכשיו חשבתי שאתן חברות טובות אמרה טליה, איזה חברות טובות? רק לתפקיד של מלכת הכיתה נבחרנו ביחד היא חייכה במרירות, ומשעמם לך לבד? טליה, כן, ברור שישעמם לי, אבי כל הזמן בעבודה, אמי כל הזמן עם אורי, ואגם קטנה ממני בשמונה שנים, וזה ממש לא כייף לשחק עם אחות קטנה אמרה מעיין, אני לא קטנה נעלבה אגם, צודקת, אבל אני בכל זאת קצת יותר גדולה ממך אמרה מעיין שלא היה לה כוח לריב עם אחותה, ורחל סליחה שאני פותחת את הנושא הזה כאן, אבל מה את חושבת על החרם? שאלה טליה, אחרי הכל עכשיו אני מרגישה איך זה להיות לבד… מעיין עצרה רגע והחלה לבכות, הבנות לא האמינו למה שהן רואות, הנה מלכת הכיתה בכבודה ובעצמה, בוכה על מה שהיא החליטה ביחד עם חברתה, סליחה רחל הצליחה מעיין לדחוף את שתי המילים האלה בין הדמעות הרבות, זה בסדר השיבה רחל שעד עכשיו לא דיברה, את סולחת לה? כל כך בקלות? שאלה טליה כלא מאמינה, אני לראות אותה מצטערת אמרה רחל, וזה לא מפריע לך שבנות צוחקות על העברית שלך? שאלה תמר, אני ללמוד עברית 4 שנים אמרה רחל, כל הכבוד אמרה תמר, בנות, אנחנו באמצע לבקר את מעיין הזכירה טליה, צודקת אמרה רחל, סליחה מעיין אמרה תמר, זה בסדר אמרה מעיין שנסתה להרגיע את עצמה, רחל התקרבה אל מעיין ולחשה לה משהו באנגלית, מעיין אמנם שפת האם שלה זאת עברית אבל היא יודעת גם אנגלית, מעיין הנהנה בראשה, ואז הרימה את ראשה וחייכה לרחל, היא קמה מהמזרון והתיישבה עליו, את הסיפור הזה בחיים לא סיפרתי לאף אחד, אני מוכנה לספר אותו רק אם תבטיחו לשמור אותו בסוד אמרה מעיין, תמר וטליה הנהנו, הן הופתעו לראות שרחל מחייכת כאילו היא מכירה את הסיפור, מעיין החלה לספר:
נולדתי באמריקה להורים עניים, הייתי בת יחידה ובגיל שנתיים הורי חשבו לעלות לארץ כי לא נח להם כאן, אמי חלמה מגיל צעיר לעלות לארץ ואבי חלה במחלה קשה, אמי רצתה שלפחות יחיה בארץ הקודש בימיו האחרונים, אמי החלה להזדרז ולארגן הכל במהירות, למען האמת לא היה לנו הרבה דברים, היא דברה עם הגיסות שלה ובקשה שיסדרו לה כל מה שקשור לטיסה בגלל שלא היה לה הרבה כסף, הגיסות הסכימו בשמחה לדאוג, והם גם דאגו לדירה בארץ ישראל, אמי התרגשה, אבל אבי לא זכה לעלות לישראל, שבוע לפני הטיסה הוא נפטר, הייתי קטנה ולא הבנתי כלום אבל ראיתי את אמי בוכה, הטיסה שלנו נדחתה בחודש.
אחרי חודש עלינו סוף סוף לישראל, גיסתה של אמי, האחות הבכורה של אבי, מתקשרת מידי פעם לאמי לשמוע מה קורה, היא התרגשה כשאמי התחתנה, קוראים לה מירי גלומב, וכשהם עלו לארץ הרגשתי נורא עם זה שליאת החליטה את החרם, עד כדי כך שנהייתי חולה בגלל זה…
