יְרוּשָׁלַיִם.
הָרְחוֹב הוֹמֶה אָדָם, רַעַשׁ, בָּלָגָן
וַאֲנִי הוֹלֶכֶת בֵּין כֻּלָּם
מִתְבַּשֶּׂמֶת מֵהָרֵיחוֹת, מֵהַצְּעָקוֹת, הַדְּחִיפוֹת.
עִיר עַתִּיקָה הִיא יְרוּשָׁלַיִם וּפְשׁוּטָה.
כָּל בַּיִת סִפּוּר.
כָּל אֶבֶן עִם אֹפִי מִשֶּׁלָּהּ.
וְהַסְּדָקִים שֶׁבָּהּ, כַּמָּה יָפִים הֵם.
הוֹלֶכֶת אֲנִי בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ,
וְרוֹאָה אֶת אֲנָשֶׁיהָ עַל שְׁלַל גּוֹנֵיהֶם.
אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים.
פָּשׁוּט אֲנָשִׁים.
לִפְעָמִים סְגוּרָה אֲנִי בְּעַצְמִי, מְבֻלְבֶּלֶת.
וְאָז, אָז אֲנִי יוֹצֵאת לִנְשֹׁם. סִיבוּב בִּירוּשָׁלַיִם.
וְדַוְקָא עִם כָּל הַבָּלָגָן אֶצְלִי,
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁזּוֹ עֵת לִלְמֹד מֵהָרְחוֹב אֵיךְ לְהָכִיל בָּלָגָן.
פָּשׁוּט חַיִּים אוֹתוֹ.
אֵין יֹפִי כָּזֶה בָּעוֹלָם.
