שָׁלוֹם בָּלוֹן אָדֹם / אביגיל פרץ

שָׁלוֹם לְךָ עֲבַר,

הֲיִי שָׁלוֹם תְּמִימוּת

הֱיֵה שְׁלוֹם מַרְגּוֹעַ,

הֱיֵה שָׁלוֹם בִּטָּחוֹן

הֲיִי שָׁלוֹם לַבּוּעָה הַיָּפָה בָּהּ גָּדַלְתִּי

פִּתְאוֹם מַתְחִילָה לִחְיוֹת בֶּאֱמֶת.

רַק אַחֲרֵי שֶׁהַבָּלוֹן הָאָדֹם שֶׁלִּי אָבַד.

פִּתְאוֹם מַרְגִּישָׁה אֵיךְ זֶה לִחְיוֹת.

חַיִּים לְלֹא הֲגָנָה. חַיִּים לְלֹא שְׁמִירָה.

פַּעַם הַכֹּל הָיָה פָּשׁוּט. שָׁקוּף . בְּלִי הֶבְדֵּלִים.

עַכְשָׁו נִשְׁאַרְתִּי רַק אֲנִי עִם הַשָּׁחֹר וְלָבָן.

חַיִּים אֲפֹרִים. חַיִּים חַסְרֵי מַשְׁמָעוּת. חַסְרֵי תִּקְוָה.

פִּתְאוֹם נוֹפֶלֶת הַהֲבָנָה שֶׁהַחַיִּים הֵם לֹא רַק פְּרָחִים וְשׁוֹשַׁנִּים

אֶלָּא גַּם בַּגִּנָּה שֶׁלִּי יְכוֹלִים לִצְמֹחַ קוֹצִים

לֹא רוֹצָה לְהַאֲמִין, רוֹצָה תְּמִימוּת .

רוֹצָה אֶת הַחַיִּים הַיְּשָׁנִים.

שֶׁבָּהֶם הָיִיתִי הוֹלֶכֶת לִישֹׁן בְּלִי אֲבָנִים עַל הַלֵּב.

שֶׁבָּהֶם כָּל חִיּוּךְ הוּא לְגַמְרֵי בֶּאֱמֶת.

שֶׁבָּהֶם הַכֹּל בָּרוּר וּמוּבָן.

שֶׁבָּהֶם אֵין רַק שָׁחֹר וְלָבָן.

לֹא רוֹצָה לְהִתְמוֹדֵד.

רוֹצָה לִבְכּוֹת עַל 78 בַּמִּבְחָן, רוֹצָה לִבְכּוֹת כִּי חֲבֵרָה הֶעֱלִיבָה אוֹתִי בַּגַּן

לֹא רוֹצָה לִבְכּוֹת עַל קֹשִׁי מִשְׁתּוֹלֵל בְּתוֹכִי,

לֹא רוֹצָה לִבְכּוֹת עַל שֶׁאֲנִי כְּבָר לֹא מִי שֶׁאֲנִי.

אֲבָל זֹאת הַמְּצִיאוּת, כָּכָה ה' בָּרָא,

כָּל יַלְדָּה הוֹפֶכֶת בַּסּוֹף לְנַעֲרָה

וְאֶפְשָׁר שֶׁבְּתוֹךְ גִּנָּתִי אֵין רַק קוֹצִים, אֶלָּא גַּם שׁוֹשַׁנִּים.

אָז אֵלֵךְ לִי, אָרוּץ בַּגַּן, אֶקְטֹף כָּל שׁוֹשַׁנָּה וְנִצָּן

אוּלַי גַּם טִפָּה קוֹצִים

בַּסּוֹף אֵלּוּ הֵם הַחַיִּים.

עד כמה אהבת את היצירה?