הַמַּפְתֵּחַ שֶׁלִּי פּוֹתֵחַ דְּלָתוֹת.
הֲרֵי זֶה מַשְׁמָעוּתוֹ, אוּלַי.
הַמַּפְתֵּחַ לֹא פּוֹתֵחַ כָּל דֶּלֶת וְדֶלֶת
אֲבָל אֶת רֻבָּם.
אֲנִי פּוֹתַחַת דֶּלֶת אַחַת.
דֶּלֶת שְׁנִיָּה. עַד,
שֶׁאֲנִי מַגִּיעָה לְמָקוֹם מְחֻדָּשׁ.
אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה הַטַּעַם
שֶׁאֲנִי מְנַסֶּה לִפְתֹּחַ דְּלָתוֹת
כָּל פַּעַם
כִּי בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר,
כָּל הַדְּלָתוֹת יַחֲזִירוּ אוֹתִי,
לְאוֹתוֹ הַחֶדֶר.
הֻחְזַרְתִּי
לַהַתְחָלָה.