הילדים השקופים / תמר דבורה בובליל
הם שם, הילדים שיושבים בסוף הכיתה, שרק רוצים שמישהו יחייך אליהם בחזרה. הם שם, הרואים ואינם נראים, הנקראים גם "הילדים השקופים". אלה שתמיד אנו חושבים "אם היה כאן כזה היינו עוזרים" אבל אנחנו עוורים, לא שמים לב לילדים השקופים, הילדים שבשבילם כל יום הוא מלחמה, שכל רגע בשבילם הוא עינוי בדממה, הילדים שתמיד נמצאים לבד […]
שנה לה חלפה / מורשה זיסל איינהורן
שנה לה חלפה ואנחנו עדיין במלחמה שנה לה חלפה והארץ עדיין בבערה גיבורים שנפלו ומשפחות שנמחקו מילים שנאמרו ולבבות שנשברו שנה לה חלפה ואנחנו חזרנו לסוג של שגרה שנה לה חלפה ושמחה שאט אט צמחה חטופים שחזרו ואנשים ששמחו פרחים שפרחו ועונות שהתחלפו שנה לה חלפה אבל האש לא נכבתה שנה לה חלפה אבל התקווה […]
רועי פרי הי"ד / איתמר זוכמן ויהונתן רוזנטלר
רועי פרי, איזה גבר, כמו שמש זורחת, תמיד הוא חבר. חיוך על הפנים, אנרגיה בלי סוף, תמיד מביא שמחה, תמיד עם התוף! אם זה בצחוק או ברצינות, תמיד הוא נותן את כל האיכות. חכם, שנון, כזה מיוחד, חבר אמיתי וטוב במיוחד. שמח וטוב לב ומאז ומתמיד הוא אוהב. חרוץ וחייכן ותמיד מסתכל גם על החלש […]
לפעמים / שחר בר-אל
לפעמים השמיים מביעים אחרת הם יכולים לבכות או לשמוח בלי לתת סיבות לאחרים. למה אצלנו בני האדם תמיד צריך לתת הסברים? כשמעיניך זולגות הדמעות, כשליבך פועם בלי לעצור, תמיד צריך לתת הסברים! כאן בארצנו הקטנטונת, החיים כמו השמיים אחרים כאן לא צריך לתת סיבה, מותר לך לבכות או לפחד וזה יתקבל בהערכה. כאן בארצנו הקטנטונת […]
ברחובנו הצר / רחל גרוסר
יום ראשון – אחות גדולה השמש החלה לשקוע, שולחת קרניים אחרונות על גגות הבתים ברחוב שלנו. השמיים נצבעו בכתום-ורוד עדין, והרוח שנשבה הביאה איתה את הריח המוכר של מאפים שנאפים במטבחים לקראת ארוחת הערב. הרחוב שלנו הוא לא רחוב רגיל – הוא חי, נושם, מתנועע בלי הפסקה. אני, אלישבע, בת 12, הכי גדולה עכשיו בבית, […]
שיר בלב / גפן מאור
פזמון- שיר בלב על ירושלים שאני אוהב כל הפזמונים וכל השירים הם תמיד אלייך אותי מביאים. אותך אוהב בימים ובלילות כל הדרכים אלייך מובילות. פזמון- שיר בלב על ירושלים שאני אוהב את הכותל אני אוהבת ובו אני מתפללת. כשטוב ורע אליו אני הולכת ופתק באבניו טומנת. פזמון- שיר בלב על ירושלים שאני אוהב ירושלים שלי- […]
סליחה / שרה יעקובוב
ס-ל-י-ח-ה הקדמה… אני לא יודע מה אעשה עם היומן הזה בסוף…הפסיכולוג הזה אמר לי לכתוב את כל מה שקרה אחרי הנפילה של יונתן. מה אני יכול לכתוב?!הפסיכולוג אמר לי לכתוב את כל מה שאני מרגיש… מה אני אכתוב על ייסורי המצפון שיש לי?! אוףף… איזה מתסכל, אני רוצה לשכוח את כל מה שקרה הוא אפילו […]
הכותל / ריעות שושן
(בעקבות שירו של יוסי גמזו) עמדנו כולם מול הכותל, אחד אחד בכאבו כאב ליבו ,כאב האומה כולה רק ביחד ידענו, ניצחנו כולנו כולנו וגם אני. והנה ראו זה הכותל הכותל שלך ושלי. הכותל, הכותל פתאום בו בפלא יבנה המקדש השלישי. הגיעו בניי אל הכותל, לחשו בקשות בתפילה, עיניהם זהרו כחמה קיוו וציפו לראות את הפלא, […]
לזכר לוטן / שולמית מאירי
ביום שבת, 7.10.2023, בשעה 8:30 בבוקר, נרצח לוטן אביר על ידי מחבלי חמאס הארורים. לוטן היה בן דוד שני שלי, ולכן אני כותבת עליו. אבל לפני הכול, נחזור להתחלה. יום שבת, השעה 6:00 בבוקר. הזריחה מתקרבת, וכולם רוקדים במסיבה, מבלי לדעת מה עומד לבוא על גורלם בעוד חצי שעה. מבלי לדעת שהם עומדים לברוח כדי […]
כ"ב בשבט ה'תשפ"ה/ טליה אדלר
והימים עוברים, והבשורות מגיעות. כתום בעיניים, רטוב בלבבות. סמלים וסיסמאות שצעקנו אחד לשני, מסתכמים בחיוך של אמא ושני ילדים. והיא שואלת למה אנחנו פה. ואני עונה, בגלל בתים בהריסות. בגלל טרקטור וגדרות. בגלל חיילים באדמה. הנחמות, המחנות, המנוחות. ואין לי תשובה במילים, רק בתחושות. אנחנו פה, כואבות ושמחות, בכיסופים והלוויות. עד כמה אהבת את היצירה?
