ליבי ער / גיתית אמבר
הָלַכְתִּי אַחֲרֶיךָ, וְלֹא מצאתיך בְּתוֹךְ הֶהָרִים שֶׁיָּבְשׁוּ. סָדַקְתָּ אוֹתִי, הִשְׁאַרְתָּ אוֹתִי יְבֵשָׁה, בֵּין מַיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ אֶת הָאֵשׁ שֶׁלָּנוּ, לְבֵין הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר. אַתָּה יָבֵשׁ, חֲסַר רְגָשׁוֹת וְלִבִּי עֵר מְחַכָּה לַסְּעָרָה שֶׁלְּאַחַר הַשֶּׁקֶט. אַתָּה אֵשׁ וַאֲנִי מַיִם, אַתָּה מִדְבָּר, לֹא רוֹצֶה לְאַבֵּד טִפָּה כְּמוֹ בּוֹר סוֹד. וַאֲנִי מַעְיָן הַמִּתְגַּבֵּר, שׁוֹאֵב אֶת כָּל אַהֲבָתְךָ […]
החלל שנותר חייל/ תהילה ליבנה
דממה. שקט הס. שקט מוחלט. דומיה. עלטה. בעטה. ריקנות. חשיכה. אפילה. קדרות. נפילה ממושכת לעבר הלא נודע. כל אלה ועוד לא יצליחו לתאר ולו במקצת את מה שהרגשתי באותו רגע גורלי. כל אלה ועוד לא יצליחו לתאר את מה שנקרא בשפה האנושית מוות. מוות. מה זה בכלל מוות? האם אדם הנמצא בין החיים מבין בכלל […]
עץ מגדל וגבעה / גיתית לאה אמבר
הגעתי למגדל שלי מוקדם בבוקר. המגדל הזה לא היה מפואר. בהשוואה לנוף המדהים מסביבנו, הוא נראה כמו אשפה. יש כאלה שיגידו שזה לא מגדל, אלא כמה חתיכות עץ בצורת משולש. אבל בעיני, המגדל היה המקום היפה ביותר בעולם. המגדל היה סמל בשבילי. שני חלקים מתוכו היו קרשים, אבל החלק האחרון היה עץ, עץ אמיתי חי. […]
חרבות ברזל / הדסה לובטון
החיים היו טובים עד שהם נכנסו אל הבתים גנבו ת׳ילדים ת׳חברים הכי טובים. לעומתם אנחנו ארץ שלמה הם אפילו לא מדינה נסראללה פחד לצאת למלחמה הוא ידע שנפרק לו ת׳צורה בלחימה. הוא חשב רק על עצמו ולא על הסביבה בינתיים בגבולות, החיילים מפוזרים. אנשים במילואים בלי משפחה וחברים פזמון: המלחמה כאן לא נותנת מנוחה מחכים […]
ליל סדר שני בלעדיך – לזכרו של אלחנן קליין הי"ד /שיר וייס ורות פלק
ליל סדר שני בלעדיך ליל סדר שני שאני שואלת אייכה ליל סדר שני שאתה לא איתי אז מה נשתנה? זהו ליל סדר שני. הילדה שואלת איפה אבא התשובה שלי כנראה תכאב לה ומתי הכאב ירפא את כל השברים של הלב הבוכה ודמעות עולות ,יורדות כל לילה רוצה רק להמשיך פה הלאה להשאיר את הכל מאחורה […]
אני צודקת / רות שרעבי
אֲנִי צוֹדֶקֶת. וּשְׁנֵינוּ יוֹדְעִים אֶת זֶה, אֲנִי לְפָחוֹת מְקַוֶּה.. לַמְרוֹת שֶׁזֶּה מַכְנִיס בִּי דִּכָּאוֹן אֲנִי מַעֲדִיפָה לָדַעַת בְּוַדָּאוּת שֶׁזֶּה נִגְמַר מֵאֲשֶׁר לַחֲשֹׁב עַל זֶה 24/7 וְלִהְיוֹת בְּחֹסֶר וַדָּאוּת אַתָּה כַּנִּרְאֶה אֲפִלּוּ לֹא חוֹשֵׁב עָלַי זֶה דֵּי עָצוּב, הַמַּצָּב שֶׁלָּנוּ לְדַעְתִּי וְלָדַעַת הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁלִּי. רַק הָרֶגַע דִּבַּרְנוּ, זֶה הִרְגִּישׁ כְּמוֹ בַּזְּמַנִּים הַטּוֹבִים.. הִרְגִּישׁ טוֹב זֶה אֲפִלּוּ […]
החולצה שלי אדומה היום/ עדן אזולאי
מה אם לדמעות שלנו היו צבעים סגול לבכי מצחוק ירוק כשבוכים מתסכול כחול כשבוכים מריקנות אדום כשבוכים מאובדן היינו מסתכלים ומיד יודעים מוכתמים מבחוץ כמו מבפנים ואף אחד לא היה תוהה זה לא נראה לכם מגוחך שמדמעות לא נשאר סימן? הן מתפוגגות לתוך ענן לבן הן מתייבשות ואז זהו? בוכים עוד העיניים אדומות אז למה […]
שנה וקצת יותר מידי / נטע פולק
שנה הלכה שנה באה שנה וקצת יותר מידי שאינך פה ואין מי שישמור עליי. שנה עברה מאז עלייתך השמיימה לכיסא הכבוד עלית בסערה בדרך אל חזור . שנה הלכה שנה באה שנה וקצת יותר מידי שאתה במרתפי הגיהינום לאחר שנתלשת מידי. שנה עברה ואתה לא יודע אנא החזק מעמד עוד קצת , כמה שאני מתגעגע. […]
היום שבו / נטע פולק
היום שבו היא נהפכה לאלמנה טרייה, היום שבו הוא איבד את חברו הקרוב ביותר, היום שבו היא הבינה שאבא שלה כבר לא יחזור הביתה, הים שבו הוא בכה על בנו יחידו, היום שבו הם גילו על נכדם, הם מחכים ליום שבו הלב יפסיק לכאוב, אבל הם יודעים שזה לא יקרה לעולם. כי הכאב חזק מידי […]
הבטחה / רעות גולדפדר
"במותו ציווה עלינו לעשות חיים"- כתיבת רצף בעקבות סרן שאולי גרינגליק (26.12.2023) אֲנִי מַבְטִיחָה לְעַצְמִי לַעֲשׂוֹת חַיִּים חַיִּים מְלֵאִים בְּאַהֲבָה חַיִּים מְלֵאִים בְּאֹשֶׁר חַיִּים מְלֵאִים בַּזִּכָּרוֹן שֶׁל הַטּוֹב וְהָרַע חַיִּים מְלֵאִים בְּתִקְוָה . אָז אֲנִי מַבְטִיחָה לְעַצְמִי לִהְיוֹת חֵלֶק מִמַּשֶּׁהוּ, חֵלֶק מִמַּשֶּׁהוּ גָּדוֹל יוֹתֵר מִמֶּנִּי, חֵלֶק מִמַּשֶּׁהוּ שֶׁאֲנִי לֹא מְבִינָה עַד הַסּוֹף חֵלֶק מֵהָעָם שֶׁלִּי, […]
