הזעקה בעיניים/ שירה נבו

השעה שש בבוקר  יום שמחת תורה  היום הכי שמח  הפך ליום נורא  לקחו אותם מהבית  עדיין בפיג'מה  מבכים לאמא  הזעקה בעיניים  היא מחזיקה בידיים  את הג'ינג'ים שלה  בשמיכה אפורה  החוסר מודעות חוגג פה  לא יודעים מאום העולם השתגע  ממשיכים כאילו כלום  ואיך אפשר לחיות כש…  הזעקה בעיניים  היא מחזיקה בידיים  את הג'ינג'ים שלה  בשמיכה אפורה  […]

עד כמה אהבת את היצירה?

הצבעים / פדות רוט

אותו היום, היה די שחור. היום שבליבינו הותיר חור. שניים, שלושה, אלף וארבע מאות! כך שמענו אז בחדשות. וגם היום, כשחלק מהצבעים חוזרים, אנשים קצת נבהלים כי אם צבע אחד קצת רזה, או עטוף בארון שכזה אז כשחוזרים לחיים הצבעים, קצת יותר כואב על הכתומים הקטנים. עד כמה אהבת את היצירה?

עד כמה אהבת את היצירה?

והצללים רקדו/ שגיא אטיאס

הלילה קריר, אפילו יותר מאתמול. פתיתי שלג קטנים נוחתים עליי. אני לבושה בגדים חמים, כפפות וכובע צמר. בידיי שוקו חם מהמאפייה הקרובה. אני יושבת במקום הקבוע, על הספסל הקבוע, ספסל עץ קשיח הצבוע בצבע חום כהה, עם משענת לגב וידיות שחורות אשר ממוקם בתחילת הרחוב מתחת לכמה עצים ובניינים שונים. הנוף הוא תמיד אותו הנוף, […]

עד כמה אהבת את היצירה?

הרוח שברוח / תאיר שירה מרמלשטיין

בין שדות וכפרים בין הרים ויערות ישנו עמק קטן, עמק הרוחות. שם שוכנות קבע רוחות קטנות ויפות. השמחה שם רבה ורוב היום הן רוקדות סתם כך בלי סיבה. חוץ מרוח אחת, שהיא קצת יותר קטנה משאר הרוחות. וגם קצת יותר אפורה מהן. ולמרות האווירה הטובה, אותה הרוח, אינה מוצאת את עצמה באותו העמק יחד עם […]

עד כמה אהבת את היצירה?

כמו שאת/ יעל לוי

נסיכה, כזאת מושלמת ויפה. אבל מה אם לא? מה אם גם את נסיכה? את אולי לא הכי מושלמת או יפה, אבל את יפה וזה מספיק. לפחות בשבילי,אבל בשבילך, הלוואי… מתי תילמדי שכדי להיות נסיכה  לא צריך להיות כזאת וכזאת. את יכולה להיות עצמך, ואני אקבל אותך כמו שאת. אז תיקחי את עצמך בידיים כמו שרק […]

עד כמה אהבת את היצירה?

בין קירות סדוקים/ מעלה ליבי שטול

בין קירות סדוקים גבו נצמד אל הקיר הקר, חריצים מספרים סיפור מוכר. אצבעות נוגעות, עוקבות בדממה, והכאב שורט, מנחם בנשימה. על הרצפה פרחים קמלים, נעים בקצב של פעימות שקטות. לב של אסיר, נשמה של חופשי. הריאות צורחות, אוויר חונק, והלב דוהר, כמעט שוקע ונחנק. הדלת נטרקת, צעד מתקרב, שניות של פחד נשרפות בכאב. צומת דרכים […]

עד כמה אהבת את היצירה?

עלילות ריינה בארץ העננים / אוריה שרייר

ריינה הקיצה משנתה באחת, כשהשעון המעורר שלה צפצף בזעם, כאומר: "קומי עכשיו, ריינה! יש לך לימודים!" היא נאנחה בעצבות מהולה בצחוק, והתיישבה בבת אחת, כי כמו שאימה נוהגת לומר, "עדיף לעשות דברים בבת אחת, ולא למרוח אותם. ככה זה יותר קל". היא קמה מהמיטה וניגשה בעצלתיים לארון הבגדים שלה, הצבוע בצבעים עזים, בחרה חולצה כתומה, […]

עד כמה אהבת את היצירה?

הלחץ מעצב יהלום / איתן מולינה

בכפר קטן בין הרים היה נער בשם אבי. אבי היה נער רגיל,אך תמיד הרגיש שמשהו חסר בחייו. הוא לא הצליח למצוא את הדרך להרגיש שמח, וכשהיה לו קשה – תמיד הרגיש כאילו העולם נופל עליו. יום אחד באמצע טיולו, פגש באיש חכם וחשוב בכפר. האיש החכם שלא היה רגיל לפגישות עם ילדים, שאל אותו מה […]

עד כמה אהבת את היצירה?

עוד מעט זה יעבור / אושרי מלכה

עוד מעט זה יעבור, מה שכאב כבר לא תזכור, כך מבוגרים אומרים, כנראה שהם טועים. נמאס להתעורר כל בוקר מחדש, כי לקום מהמיטה זה לא משהו מסובך, נמאס מהכיתה, נמאס מעצמך, נמאס מהחיים, זה לא שאין לי חברים, אבל הם רחוקים, במחשבות אני לבד בחיים, ונשארתי לבד. פזמון: עוד מעט זה יעבור, מה שכאב כבר […]

עד כמה אהבת את היצירה?

חברה טובה / לירן לוי

חֲבֵרָה טוֹבָה תָּמִיד תִּהְיֶה, כְּשֶׁתִּצְחֲקִי וְגַם כְּשֶׁתִּבְכִּי. תַּעֲזֹר לְךָ בְּרֶגַע קָשֶׁה, וְתִשְׂמַח אִתְּךָ כְּשֶׁכֵּיף וְשׁוֹנֶה. נֶאֱמָנוּת זֶה לִהְיוֹת שָׁם תָּמִיד, לֹא לַעֲזֹב, לֹא מְשַׁנֶּה מָה יַגִּיד. עד כמה אהבת את היצירה?

עד כמה אהבת את היצירה?
דילוג לתוכן