דִּמְעָה / נוֹיָה הַלְטוֹבְסְקִי

דִּמְעָה הִיא מַשֶּׁהוּ שֶׁנֶּאֱגַר בְּתוֹךְ הַנְּשָׁמָה אִם מַחֲזִיקִים אוֹתָהּ חָזָק הִיא תִּפָּגַע אִם נוֹתְנִים לָהּ לִזְלֹג אָז רוֹאִים שֶׁמַּשֶּׁהוּ קָרָה לִפְעָמִים נִמְאַס לְהַחְזִיק אֶת הַכְּאֵב הוּא כּוֹאֵב קָשֶׁה לְהִתְקָרֵב בְּלִי לְהִפָּגֵעַ קָשֶׁה לִיצֹר קֶשֶׁר בְּלִי לְהֵרָתֵעַ כִּי בַּסּוֹף אַתָּה נִפְגָּע בַּסּוֹף שׁוּב קָשֶׁה לְהַחְזִיק אֶת הַדְּמָעוֹת וּלְהַזְכִּיר לְעַצְמִי כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ שֶׁחֻלְשָׁה זֶה לִבְכּוֹת אֲבָל […]
חַכָּה / טליה דהן

פָּשׁוּט תָּשׁוּט עִם הָאִי-פַּשְׁטוּת כִּי במילא אַתָּה לֹא יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הַטָּעוּת צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁכָּל זֶה קָרָה כִּי בְּלָאו הָכִי אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה אַתָּה חוֹשֵׁב מִפַּשְׁטוּת שֶׁזּוֹ טָעוּת אַךְ זֶה לְמַעֲשֶׂה הִתְגַּלְּמוּת הִתְגַּלְּמוּת גְּלוּיָה שַׁבָּא אַתָּה עוֹמֵד בַּבְּחִינָה קָשָׁה שֶׁל אֱמוּנָה אַל דְּאָגָה, זוֹ הַשְׁגָּחָה. תֵּרָגַע וְתִקַּח חַכָּה וְתַפְקִידְךָ לָשֵׂאת תְּפִלָּה שֶׁנִּסִּים יָבוֹאוּ לְהַצִּילְךָ כִּי […]
שָׁחֹר, לָבָן וְאָדֹם קֵהֶה / הדר כהן

הַכְּאֵב לֹא נִרְפָּא, כַּיָּדוּעַ. שֶׁהַחַמָּה יוֹרֶדֶת הוּא מִזְדַּקֵּק, הַהִתְמַכְּרוּת לִכְאֵב נִתְפַּס לְהֶרְגֵּל, בְּלִי לְהִגָּמֵל, עֲקֻמַּת הַכְּאֵב עוֹלָה וְלֹא מִתְעַקֶּמֶת, אֵין בְּחִירָה? אֵין הַחְלָטָה, זֶה שָׁקוּף. הַחֲרָטָה לֹא תַּעֲזֹר וְלֹא הִתְמַסְּרוּת. הַבְּחִירָה בְּתִקְוָה קָשָׁה, כִּי הִיא בָּאָה עִם הֶמְשֵׁךְ הַחַיִּים. לְהַשְׁאִיר אֶת הָאָבְדָן מֵאָחוֹר. כְּשֶׁהַגּוּף גַּם נוֹפֵל, הוּא קָם, גַּם עִם שׁוֹבְרִים, מַחְלִימִים. וְגַם הַנֶּפֶשׁ, הַתַּהֲלִיךְ […]
אָחִי יְהוֹנָתָן / הדר כהן

כְּמוֹ הַמֶּלֶךְ שֶׁאָמַר, צַר לִי עָלֶיךָ, אָחִי יְהוֹנָתָן, כְּמוֹ שֶׁצַּר גַּם לְכֻלָּן, כַּמָּה הֶחָלָל בְּמוֹתְךָ נִשְׁאַר, אַךְ הַשָּׁעוֹן לֹא נֶעֱצַר, וְשׁוּב אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים, קִינָתוֹ שֶׁל דָּוִד מִשְׁתַּכְפֶּלֶת, מָתַי יֹאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה? עד כמה אהבת את היצירה?
שִׁחְרוּר / הדס בן אילוז

השְׁתַּחְרַרְתִּי מֵהַצָּבָא. אַחֲרֵי חֳדָשִׁים שֶׁל לְחִימָה וְהַקְרָבָה לַמְּדִינָה, הִשְׁתַּחְרַרְתִּי. אֲנִי חָפְשִׁי לְעַצְמִי. חִכִּיתִי בְּתַחֲנַת הָאוֹטוֹבּוּס וּלְפֶתַע הוּא צוֹפֶה בִּי. מִתּוֹךְ הַמַּדְבֵּקָה שֶׁלּוֹ הוּא צוֹפֶה בִּי. צָעַדְתִּי בִּשְׁבִילֵי הַיִּשּׁוּב וּפִתְאוֹם, בּוּם! וְשׁוּב אֲנִי שָׁם, פַּחַד. חֲרָדָה. בֶּהָלָה. לֵילוֹתַי הָפְכוּ לְבָנִים. אֶת חַיַּי לֹא הִקְרַבְתִּי לַמְּדִינָה, אֶת נַפְשִׁי כֵּן. לֹא הִשְׁתַּחְרַרְתִּי. עד כמה אהבת את היצירה?
הלוחמת/ שיר אייזנר

אני זוכר היטב את הפעם ההיא שבאתי לבית החולים, להתנדב עם ילדים חולי סרטן. אני זוכר היטב את הפעם ההיא, הפעם הראשונה שראיתי אותך. ילדה קטנה, רזה, צנומה, שארית שיער שחור, חלק, נח על ראשך. רמז לכך שפעם היית יפה. אני זוכר איך צפיתי בך בסתר, במשך חודשים. צפיתי בך לומדת. צפיתי בך מתמודדת. צפיתי […]
כשיגמרו המלחמות / מתן קלפה

(שיר שכתב לאביו שנמצא מעל 200 יום במילואים)הגעגוע דופק לי על הדלת בכל פעם שאתה לובש מדים את הדאגות אני שומר עמוק בפנים שומר עליך עם התפילות כשאתה חוזר אני באורות רואה אותך בבית זה עושה לי טוב רוצה אותך יותר קרוב פזמון: וכשיגמרו המלחמות עוד נחזור שוב לשדות לארוחות שישי סביב השולחן בוא תקדש […]
"אחי שנפל" – לע"נ נועם איתן נכתב ע"י בן דודו אורי רדאעי

אחי, דמך עוד צורב באדמה, בעזה הרחוקה, מול חומת האיבה גיבור היית, באומץ עמדת ובמו ידיך את העתיד ניסית לשנות אך הרוח כבתה, הלהבה דעכה ושמך עכשיו בליבי חקוק לעד אני כותב לך: כמו לחש, כמו תפילה שיחד נעמוד ביום שיבוא התקווה האם שמעת את הבכי שנפל, כשהעולם עצר כשהלב נקרע? ידיי חלושות אך קולך […]
צמרת הפשע / שיר אייזנר

כולם פחדו מהם, כולם רעדו מהם. אף אחד לא העז להתעסק איתם, אף אחד לא העז להגיד להם, מי הם, מה חושבים עליהם, אף אחד לא העז לצעוק להם, כמה נזק הם גורמים לעולם. מבפנים כולם שנאו אותם, לא אהבה אמיתית, לא אהבה חברית, אהבה של פחד, של יראה, בינם לבין עצמם הם קראו לה: […]
לעצור / כרמל שאר ישוב

לפעמים אני מרגישה שאני צריכה הזמן יעצור יפסיק לרוץ יפסיק לזוז יפסיקו ליפול אנשים יפסיקו להיפגע יפסיקו לכאוב שיקפיא איתו את הכאב את המחשבות את התחושות שאנשים יהיו בסדר שיתן לנו שניה, לקחת נשימה, להירגע, לעכל, להקשיב לסביבה, אולי הציפור מצייצת, אולי הנחל זורם, לפעמים אני מרגישה שהזמן צריך לעצור. עד כמה אהבת את היצירה?