הגדת עזה/ איתמר יהונתן מונזון
יש ערימה של חברה על הדשא, שקטים ודוממים, שחוטים ומדממים. בנים ובנות, זקנים וילדים, ללא הבדל דת, ללא הבדל מין. מתחת לראש מונחת ירך, ובבטן צרור הוטל, ואם יש עודנה יד המפלסת, תידום היא, מגאולת דם. עד כמה אהבת את היצירה?
איך הכי טובים/ שבות חזן
ואיך הכי טובים נעלמים להם אפילו לא באמצע החיים ואיך הכי טובים יודעים רק הם להקריב חיים תמורת חיים ואיך זה שפתאום הם מבינים שזה הרימון שנולדו בשבילו ואיך זה שפתאום הם מחליטים לצעוק שהוא אחד ולרוץ אל האש אל העשן אל הסוף ואיך הכי טובים נהפכים להם אפילו לא באמצע החיים ואיך הכי טובים […]
לוחמה פסיכולוגית/ שבות חזן
היד על העכבר והוא מצביע על ההדק. הדק בצורת כפתור "הפעל". והלב צועק לה- תלחצי! הוא רוצה לדעת הוא שונא שמסתירים ממנו דברים. אפילו כתוב שם למטה "חובה צפייה"… אבל המוח קורא שגם המספרים שהפכו לאחרונה לשם קוד "זוועה" מופיעים שם. הוא מסרב לתת ליד את הפקודה ללחוץ, כי הוא יודע שהלחיצה על ההדק תשחרר […]
הספד לאיש הזר/ ניריה קדם
שני פנסים ,שלושה רופאים עטורי מדים ואיברים מדממים. זהו היום שאחרי, היום שמאז המקרה. ברד של אש ניתך, ברד כבד קטוע מעבר לנהר אבדה אז התקווה והכאב נפער אך הוא, החובש את התקווה החזיר במילה טובה , בזמזום שיר לא נעלם, למרות שליבי כבר השלים עם העזיבה של העולם. כל אותן דקות אחרונות, ישב איתי […]
מכתב אחרון לבעלי/ אביה קחזם
חייל יקר, גבורתך נישאת כמו נס על ראשך. נזר תפארת מהווה עבורך. מאורעות קשים הנשמעים כסיפורי מעשייה, מתרוצצים ברחובות כמברק, מעוררים תהייה: איך הצלחת על עוצמתם להתגבר? הושיטו לך יד? נעזרת בחבר? הייתכן כי ניצלו לא רק בעזרתך? ואולי ממעל שיבחו את גבורתך? הרבה שאלות יש לי אליך, ידידי. גם אני תמהה לפעמים, על גבורה […]
* / ינון כהן
אֲנִי חוֹלֵם שֶׁיּוֹם אֶחָד לֹא נָרִיב אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי לֹּא נַחְלוֹק נִחְיֶה בְּיַחַד כְּמוֹ אַחִים וְיִהְיֶה מַנְהִיג שֶׁיִּרְאֶה לְמֵרָחוֹק אֲנִי חוֹלֵם שֶׁיּוֹם אֶחָד נַפְסִיק עִם הַמִּלְחָמוֹת עִם הַהֲרוּגִים עִם הַדָּם יִהְיֶה שָׁלוֹם עוֹד יוֹם יַבּוֹא וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל הָעוֹלָם הָעוֹלָם זָקוּק לְעֶזְרָה נָבִיא שָׁלוֹם נָבִיא אַחֲוָוה הָעוֹלָם זָקוּק לְהַצָּלָה מֵעַצְמוֹ מִמֶּנּוּ מֵהַמַּחֲלוֹקוֹת מהַפִּילּוּג עד […]
בך הלוא בוערת / ינון כהן
א. בֵּבְּרֶסְלֵב בּוֹעֶרֶת אֵשׁ הַבְעֵר אוֹתָהּ בְּלִבִּי בְּךָ בּוֹעֶרֶת אֵשׁ הַבְעֵר אוֹתָהּ בְּלִבִּי אֲנִי מְנַסֶּה לְהַדְלִיק בְּחֹם וְכַוָּנָה אֶת מִלּוֹת הַתְּפִלָּה הַקְּפוּאוֹת לְחַמֵּם אֶת עַצְמִי בְּאוֹר הַתּוֹרָה בְּאוֹר הַמִּצְווֹת אֲבָל כְּנִרְאֶה שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִידָי אֲנִי רוֹצֶה לִבְעוֹר בִּקְדֻשָּׁה וְלֹא לִבְעוֹר בְּבוּשָׁה הַבְעֵר אוֹתָהּ בְּלִבִּי אֲנִי כְּמוֹ שַׁלְהֶבֶת שׁוֹאֵף לְמַעְלָה אֲבָל מְקַוֶּה שֶׁלֹּא כָּמוֹהָ אֲנִי לֹא […]
מנגינת מלאכים/ טליה מרילי
בתוך ים של טירוף ראיתי דמעות לא מבינה מה קורה, המחשבות פה גואות לבבות שנופלים על קרבות ארצינו חרוטים בכל מקום, פצעם הם פצעינו היגון כבר מרצד, מצא לו בית, נחמה והסדקים אצלי בלב עוד בונים להם חומה אותה שיחה שהתנתקה מאמא מחכה בממתינה וכל קולות המלאכים יוצרים למעלה מנגינה עד כמה אהבת את היצירה?
לשנה אחת / יהונתן סווויסה
הַכֹּל כְּבָר כִּמְעַט מוּכָן, טו בִּשְׁבָט נִכְנַס לְכָאן כֻּלָּם בַּגַּן מְקַבְּלִים עֵצִים חֲדָשִׁים, מִיָּד אַחֲרֵי זוֹרְקִים אֶת הַיְּשָׁנִים וְזֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּכָל שָׁנָה, שׁוּם דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה עַד שֶׁפַּעַם אֶחָד זֶה קָרָה, הָעֲקִירָה אֶל הַנְּטִיעָה דִּבְּרָה בָּכְתָה לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ כּוֹאֵב, הַאִם יֵשׁ תְּרוּפָה לַלֵּב הַנְּטִיעָה לֹא הֵבִינָה אֶת כְּאֵבָהּ, וּפָשׁוּט הִתְעַלְּמָה אֲבָל רַק […]
אשת לוט / יהונתן סווויסה
אָדָם מְדַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו, כָּל מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל לְאָחוֹר יֻקְפְּאוּ פָּנָיו אִשְׁתּוֹ חָשְׁבָה שֶׁזֹּאת בְּדִיחָה, וְתָמִיד נִסְּתָה לְהַחֲזִיר מַבָּטָהּ וְסוֹף סוֹף עִדִּית הִצְלִיחָה, וְכַנִּרְאֶה הִתְבָּרֵר שֶׁטָּעֲתָה בְּמַחְשַׁבְתָּהּ וּמִיָּד כָּל עַצְמוֹתֶיהָ הִתְהַפְּכוּ קָשׁוֹת, וּמַמָּשׁ מַרְגִּישָׁה אֶת רַגְלֶיהָ מִתְפּוֹרְרוֹת זֹאת הָאִשָּׁה אֵשֶׁת לוֹט עד כמה אהבת את היצירה?
