שומר המסילה / יהל בן נחמיאס

מסילת הרכבת- כמהחוסר הגיעה, ושם תישאר. כמיטב המסורת, דבקה היא באוכלוסיית העיר הדלה שעל ידה נבנתה- חסרת פאר היתה היא, ומטרד נדמתה בעיני רבים. אלא שזקן צנוע, חסר שם בעיירתו, ראה בצרת אחרים אוצרו שלו. יום יום ירד הזקן אל הים, שעל חופו נחה מסילת הרכבת, ובידיו הגרומות, מירק את החלודה מעל פסי המסילה, תיקן […]
בלי איקס כלל /עידן כהן

בֵּית שְׁאָן רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר. כֻּלָּם בְּצָרָה אָז יֵשׁ קְצָת נֶחָמָה. אִם אַתָּה מֵהַיְּשִׁיבָה אוֹ מִתִּיכוֹן מֵהָעִיר אוֹ מֵהַכְּפָר מֵרָחוֹק אוֹ מִקָּרוֹב כֻּלָּם לוֹמְדִים לְמִבְחָן. וְלֹא מִבְחָן עִם x וְ- y, כִּי הַלִּמּוּד הָאֲמִתִּי יִהְיֶה בֹּחַן פֶּתַע. כֻּלָּם פֹּה. חֻלְצַת טְרִיקוֹ עִם צִיצִיּוֹת וּבְלַנְסְטוֹן, אוֹ רֵישׁ גָּדוֹל וְכוֹבַע מִצְחִיָּה כְּכִפָּה לֹא מְחַיֶּבֶת, יְחִי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עִם […]
שקרי אמת /עידן כהן

אֲנִי עוֹנֶה לַשָּׁעוֹן שֶׁאָקוּם עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת אֲבָל בַּסּוֹף אוֹכֵל אֶת הַזְּמַן עִם ק"ש. מְאֻכְזָב. הֲרֵי לֹא שִׁקַּרְתִּי. אֵיזֶה כַּיֵּף יִהְיֶה עוֹד יוֹמַיִם! רַק יוֹם וְעוֹד יוֹם וְיִהְיֶה יוֹם נֶהְדָּר! לָמָּה? כִּי דָּחִיתִי הַרְבֵּה דְּבָרִים לְמָחָר וְזֶה אוֹמֵר שֶׁעוֹד יוֹמַיִם לֹא יִהְיֶה כְּלוּם. אֲבָל הַאִם זֶה נָכוֹן? הֲרֵי זֶה מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי אֶתְמוֹל. סִיַּמְתִּי עִם כָּל […]
חברה עם לב זהב / נעמה מגן

שלום, אני ליה, אני ילדה רגילה, עם עיניים בצבע ירוק-חום ושיער חום. אני תלמידה סבבה ויש לי די הרבה חברות, אבל לא תמיד זה היה ככה. זה הסיפור שקרה לי כשהייתי בכיתה ה'. היה חם באותו היום, אני זוכרת, חודש אחרי תחילת שנת הלימודים. עמדתי כרגיל ליד הברזייה עם החברה הכי טובה שלי יעל. פטפטנו […]
פתרון / עידן כהן

נִצָּב לְאֹרֶךְ כְּבִישׁ בְּאֹרֶךְ אִיקְס מְנַסֶּה לָגַעַת בְּאֵין סוֹף כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַטָּרָה. מְנַסֶּה לָדַעַת לְאֵיזֶה כְּבִישׁ אֲנִי שַׁיָּךְ. כְּבִישׁ חָמֵשׁ עָמוּס מִדַּי. וּבִכְבִישׁ 3 נוֹסְעִים חֶבְרָה עִם פּוֹטֶנְצְיָאל לֹא מְנֻצָּל. אָמְרוּ לִי- הַפִּתְרוֹן הוּא דָּבָר אֶחָד, קֹדֶם כֹּל תַּחֲשֹׁב עַל הַבָּסִיס. אַחַר כָּךְ תִּרְאֶה מָה עוֹשִׂים כָּל הַיֶּתֶר. תְּחַלֵּק אוֹתוֹ לִשְׁתַּיִם. מֵעַכְשָׁו תַּכְפִּיל אֶת הָעֲבוֹדָה. […]
חסד שהציל ממוות / תהילה בלולו

נכתב בהשראת סיפור ששמעתי 2365 טז סיוון התשפ"ג ישראל, חיפה,24:30 בלילה, חוזר מאירוע חתונה של חבר, בדרכי חזרה לביתי שבקיבוץ בארי, אני עולה לכביש 232 ופתאום אני רואה שהמנורה של השמן נדלקת, אני ישר מבין מה זה אומר, אסור לי להמשיך לנסוע! אני עוצר בשוליים ומחכה לעזרה שתבוא כמה שיותר מהר. אני מוצא את עצמי […]
שיגרה. האמנם?! / שירה שמחי

שגרה מבורכת עומדת בפתח, חוזרים מהחופשה לאחר הפסח. מה יש לומר איך זו חופשה ושגרה. כשאדם חי בפחד וחרדה? מנסים. אך רק לאלוקים הפתרונים. איך זה ייתכן? האם ככה זה צריך להימשך? כשכל אופנוע שעובר מקפיץ, ואת הלב רק מלחיץ? כשבלילה לפני השינה, בודקים שהכל מוכן להשכמה. מנסים להירגע, ואז מגיע דיווח מהעיר השכנה. על […]
חרבות ברזל. מלחמה / שירה שמחי

מלחמה בעיצומה, בחוץ שקט דממה. חבילות לחיילים, אנשים מגוייסים. בחזית ובעורף אנשים חזקים, שומרים על המורל ושמחים. מקווים ויודעים מה הדבר הנכון. בלילות פוחדים לישון, מטים אוזן לכל צליל וקול. והכל שקט, דממה. מלחמה. אבל הפעם על אמת, כואבים את הפציעה הכואבת, עוד מדממת. הפצע פתוח, בע"ה עוד יסגר במהרה, הפעם אחת ולתמיד. על זה […]
אם המחיר יקר, סימן שהדברים חשובים / אפרת כלפון

ככה ליאור שלי תמיד אהב להגזים כל סוף שבוע הייתי פותחת את הקבלות, מסתכלת מה כתוב בפנים נעליים, שמלות, ספר חדש, עוד חמישים או שישים שקלים בבילוי עם חברים. כל סוף שבוע הייתי מקבלת נזיפה מליאור. "זה יקר מדי, את מוציאה יותר מדי כספים" וכל סוף שבוע מחדש הייתי מוציאה לו לשון ומורחת חיוך על […]
גם אתה איבדת משהו/ תהל משולם

"חייו של אדם אינם מסתיימים במותו, אלא רק מתחילים." אימו נהגה לומר בעודה מלטפת את ראשו. למרות שהיה באותה התקופה רק בתחילת חייו, אימו נאבקה להבהיר לו את זה. אוריון ידע מה זה לאבד. הוא צייר את האבדות במוחו בתור פיסות שבסך הכל מטיילות להן שם, לא יודעות עד כמה הן חשובות עבור בעליהן. אימו […]