אחים בלב לע"נ נערן אשחר הי"ד/ אוריה שלמה כהן
קיץ 2039 "הי הכסא הזה תפוס" ? הרמתי את הראש וראיתי נער שראיתי בחניה של החוף עומד ליד הכסא נח שלי ומחזיק צלחת מלאה צ'יפס . היה לו שיער שחור קצוץ הוא לבש חולצה כחולה שכתוב עליה בלבן "עם ישראל חי". "אה לא " אמרתי. הוא הניח את הצלחת צ'פס על הכסא נח ושמט את […]
כשאבא עצר את הזמן/ נעם גרינברג
השעון הישן של אבי נעלם זהו השעון האחרון שנשאר אצלנו, השאר כבר אינם נגנבו, נלקחו, אבדו – ואיני יודעת מה השעה השעון של אבי, ישן היה כבן כמה מאות קיבל אותו מאביו והוא מאביו וסבו איני יכולה לשאול את אימי מה השעה איני יכולה לשאול גם את אימה היא אינה יודעת היא אינה יודעת השעון […]
מלחמה במושב/ הראל שאנן
7 באוקטובר 7 לאוקטובר: בוקר של פחד ואימה, התעוררתי לבד בשעה 6:30 בוקר של שבת, הרחובות ריקים, אין אף אחד שהולך לבית כנסת, רחובות שוממים, ציפורים לא מצייצות – לא ידעתי מה קורה אני בממד , לבד, יושב וחושב איך אני יעביר את הזמן לבד, התחלתי לשחק עם שוגי הכלבה, ופתאום שקט אין אזעקות, יצאתי […]
המלחמה שנעלמה מבלי ששמתי לב / מוריה שרון
זה היה היום הקודר בחיי, לא יכולתי להמשיך לסבול את הצרחות והצעקות מתוך העיר. זה היה נורא ואיום כל השכונה עבדה בפרך, ואני בן הארבע מתחבא בארון עם שקית של בננה רקובה. הדבר היחיד שרק רציתי זה לפגוש שוב את אבא ואמא, לא רציתי דבר אחד יותר מזה, התלבטתי האם לצאת מהארון או להישאר, הסתקרנתי […]
הבית האדום בלבנון / מיה אשל-
השיר נכתב בהשראת הסיפור שהורי סיפרו לי על הבית האדום בלבנון. את הבית סבי (מצד אמי) ואבי ראו בזמנים שונים. בית זה היה בית החלומות של סבי והוא צילם תמונה שלו. כשאבי ראה את התמונה של סבי עם הבית התרגש ואמר: " זה הבית שהייתי צריך לתצפת עליו." הסיפור הזה תמיד עניין אותי, מפני שהוא […]
הפרח שקמל וצמח מחדש/ שירה מזוז
ישבתי . אני בת 40, בביתי חשבתי על העבר ,על החברות שתמיד לידן הרגשתי בצד. על איך שנפלו פני בכל שבוע מחוסר יכול למצוא מי אני ומה המטרות שלי בחיים. היום אני יכולה להגיד שאני שלמה עם עצמי. שזכיתי להכיר את החברה הכי טובה שלי דווקא ברגע שהייתי הכי בתחתית, ברגע שנפלתי לבור האינסופי של […]
המכתב שלא שלחתי / שיר כהן
המכתב שלא שלחתי. לדוקטור ויקטור: אז כן. אני נכה, ואוטיסט. ואני דיי בטוח שיש לי גם בעיות קשב. אמא לא אמרה לי, אבל אני יודע שאתה פסיכולוג. רוב הפסיכולוגים שהייתי איתם התיאשו ממני מאוד מהר. כי התעלמתי מהם. לא דיברתי. אבל אתה הבנת אותי. הסכמת שאדבר בצורה האהובה עליי. מכתבים. אני לא מרגיש בנוח לדבר. […]
יום אחד אתגבר / אילה כהן
אני מפחדת, הוא מת, ראיתי אותו מת מול העיניים שלי, האור שהיה בעיניים שלו נעלם ואני פה ורוצים לדבר איתי אבל אני לא מרגישה שאני פה, הכל מטושטש לי, קשה לי, הימים מתהפכים, אני לא יודעת מה לעשות, אני מפחדת, אני מפחדת שאני לא אצליח להתאושש מזה, חשבתי שהוא היה אהבת חיי אבל הוא כבר […]
חיים שבירים / חיה מושקא
פעם, כאשר היה שקט ורוחות קטנות עוברות מפה לפה, דבר לא הדאיג אף אחד. השמים היו בהירים על רקע ירוק של חיים סבירים, ומי צריך יותר מזה? כשאתה קטן אתה לא מבין כלום וכשאתה גדל אתה לא מבין עוד יותר אבל תמיד יש חלק בך שרוצה לחזור לתקופה הקצרה שבה היית חסר דאגות. ילדות היא […]
על ארבעה גיבורים דיברה המדינה / אלינור גדג'
על ארבעה גיבורים דיברה המדינה: אחד תם, אחד משתעשע, אחד חכם ואחד שאינו יודע לשאול מיקום: לא ידוע – ליד גבול ישראל. שעה: לא ידוע – אחרי חצות אני מחייך, כי למה להיות בעצב?! אני לוקח עוד שחטה מהסיגריה. כי למה לא? ארגיש את סרטן הריאות רק יותר מאוחר. אני לוקח לגימה גדולה מהבקבוק. אין […]
