דרך קצרה שהיא ארוכה / עידן כהן
אֲנִי עוֹנֶה לַשָּׁעוֹן שֶׁאָקוּם עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת אֲבָל בַּסּוֹף אוֹכֵל אֶת הַזְּמַן עִם ק"ש. מְאֻכְזָב. לֹא שִׁקַּרְתִּי. אֵיזֶה כַּיֵּף יִהְיֶה עוֹד יוֹמַיִם! רַק יוֹם וְעוֹד יוֹם וְיִהְיֶה יוֹם נֶהְדָּר! לָמָּה? כִּי דָּחִיתִי הַרְבֵּה דְּבָרִים לְמָחָר, וְזֶה אוֹמֵר שֶׁעוֹד יוֹמַיִם לֹא יִהְיֶה כְּלוּם. אֲבָל הַאִם זֶה נָכוֹן? הֲרֵי זֶה מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי אֶתְמוֹל. סִיַּמְתִּי עִם כָּל הַמַּטָּלוֹת […]
משאלת המוות האפורה / שולמית גילה
קולי יאדם מחמה, על דמם של קורבנות שערי המלחמה. ומי שינסה להתקרב, ימות מדמעותיהם של שבורי הלב. לילות כימים ישברו מדממה, ורק האדמה תישאר כקודמה. ומטבע שהוטל אל תוך מזרקה, יתנער מתפקידו ויישאר באפלה. כל זה יקרה כשלא תהיה ברירה, ותישאר רק משאלת המוות האפורה עד כמה אהבת את היצירה?
אל תעזביני / שולמית גילה
כל בעיותיי נשכחו כשהיא פסעה אל כיוון הדלת, פתאום הייתה לי רק בעיה אחת. ידעתי שהיא הייתה צריכה ללכת, אך לא רציתי לשחררה. הסתכלתי לכיוונה והתחננתי שתישאר איתי, שלא תעזבני לבדי במלחמה. היא לא אמרה דבר , רק הסתכלה לעברי במבט אחרון והלכה. תחושותיי הלכו ונעלמו אט אט באפלה, רק נשארו הדמעות המלוחות שנזלו על […]
מתה מבפנים/ לאה פכטוביץ'
אני עומדת באמצע היער, מסביב שקט ודממה, אך בתוך ראשי מתחוללת מהומה כי מניסיוני השקט הוא השקט שלפני הסערה ואחריו תמיד יבוא כל הרע לפני היריה תמיד תיהיה דומייה ובמהלכה לא תשמע המייה של לב כואב או של בכי עצור ואחריה באה היריה, חדה כמו אבן צור ואז – כל הקולות מתפרצים ומגיעים לכל מקום, […]
הכל זה תקופות / לירון סינואני
לאחרונה קצת התרחקתי מחברות ופחות התחברתי לבנות. הייתי אומרת תקופת מבחנים אבל לא יודעת נסיבות החיים. לאחרונה שמתי לב לפרטים אולי אני מגזימה עם הדיוקים אבל משהו שם נראה לא ברור. כאילו מסמל משהו ארור. אז כן התרחקתי מבנות וכן אני עוד אאבד חברות אבל הכל זה תקופות הכל זה תקופות. לאחרונה כבר לא מדברת […]
דגל מוכתם/ נועה מנשה
כמו אצלנו, גם אצל כולם לכל מדינה דגל מוכתם בדם. רק אצלנו כי אנחנו קצת שונים הדגל לא בהכרח מוכתם בדמם של האויבים. ואצלנו המצב קצת יותר בעייתי וכל אחד שאי פעם עשה כביסה יבין אותי. את הדם הכי קשה לנקות במיוחד כזה של ילדים וילדות. והכי קשה, וכמה חבל, הדגל שלנו לבן. כי לנקות […]
קהות חושים / אורי אוסטרינסקי
"מה שלומך בני?" "עדיין כאוב מהלוויה הקשה של חברי", ומה שלומך אמא יקרה?" "כל עוד אתה בבית, אני רגועה" "איך שם בפנים בין כל המחבלים?" "שם בפנים לא מרגישים, כולם מאוחדים" "ספר לי על איזה מקרה שאירע לך שם." "היה לי מקרה שהייתי בסכנה, אך חברי לפלוגה הציל אותי, לפני שזה קרה, בזכותו אני עוד […]
ארץ המלחמה והתקווה/ עדי דבך
השביעי לעשירי, סיפור של צער ותקווה. קרב של ייאוש וגאווה. ארץ של דמעות. ארץ של גיבורים ומפוחדים. ארץ שבה אנשים בוכים ומתמודדים. פצצות וקרבות, אובדן חיים. בני הארץ בעצמם, חיים בריב. מה אם השלום יכול למלוך? מה אם אנשים היו יכולים להתרחק מכל השנאה והפגיעה הזו ולהתאחד בחום? קרב מפלג ומאחד. ״ניצחון״ מרפא ומפחיד. קונפליקט […]
הבן בגולני/ ליאן אלמקייס
לבן דוד של אבי היה בן שהיה לוחם בחטיבת גולני/ וכל פעם לפני שהחיילים בחטיבה שלו היו יוצאים ללחימה, היו רושמים מכתבים לאהובים שלהם למקרה ש… […]
אי שם/ יהונתן מור
אי שם ברצועת עזה, אדם נלחם למען העם, בידיעה שיכול לקבל כדור ולאבד דם. על חוף הים בשדות הקרב פיטריות עשן מהאוויר לא זזות, ופתאום בום חזק, מבין מה שקרה, ברור שהוא נפצע. בדרך במסוק חושב "ועכשיו איך מודיעים למשפחה, לאמא , לילדה הקטנה שמלחמה שלמה ל'אבוש' מחכה?, ומה עכשיו עם הילד הגדול שבקרוב צריך […]
