אני יהודי/ שירה רדאעי
זה לא יהיה שיר בחרוזים. זה לא שיר שמספר סיפורים. זה שיר שמספר על גיבורים. זה שיר שמספר על עם היהודים. זה שיר לא כל-כך ישן. זה שיר שנכתב לא מזמן. שיר שלא נכתב על הרע ונורא. שיר שנכתב על התחלה חדשה. אבל לפעמים צריך להרגיש את הכאב. ולגרום לו להפעיל את הלב. צריך לבכות. […]
הבית האדום/ נועה פרוינד
זהו בית אדום, בית אדום עם ארבעה חדרים… בחדר אחד יש תמונות של דמויות אדמוניות ועריסה. בחדר אחר יש משפט חקוק על הקיר: "אני יורד לדרום. בוא." גבורה צרופה. אני נכנסת לחדר שלה. החדר הוא תערוכת ציורים. בחדר אור סגלגל, אור רפאים. כל ציור הוא ציור מורכב, מלא בצורות אבל דל בצבעים; הרבה כוכבים ומשולשים. […]
לכתוב ולמחוק/ עדי רפאל
לכתוב ולמחוק, לכתוב ולמחוק, משפטים שלמים או מילים בודדות. דמעות של יגון, או בכלל של צחוק, אני אף פעם לא מפסיקה לנסות. לבטא צבעים במילים, להביע יקום בסלסול עיפרון. ליצור עולמות בשעות הלילה, במקום ללכת לישון. נייר מבוזבז על מחשבות ריקות, על רגשות שאינם דבר. סימני מחיקה של שריטות על הדף, של מה שכביכול מיותר. […]
גיבורים בדממה/ שירה כהן, נעה זוהר
הוא היה ילד. ילד רגיל, כמו כל הילדים. הוא מעולם לא תכנן להיות מישהו מיוחד. בית ספר, תיכון, צבא, אוניברסיטה, חתונה, ילדים, עבודה. החיים שלו היו פרושים לפניו. מתוכננים. ארוחות משפחתיות ואירועים של הילדים. ימי הולדת. נכדים. אבל משמיים נכתב אחרת, וביום אחד, בחג שכולו אור ושמחה, התהפך הגורל. שמיים כחולים נצבעו בדם, ורוחות של […]
אנשים שלא חזרו / טליה גולדשטיין
הולכת ברחוב, למטה מעוך בדל סיגריה מכיל בתוכו את הדמעות שלא נפלו. נייר קרוע שנשאר ממודעות אבל פזורות, של אנשים שלא חזרו. בצד בפינה החלומות שנגנזו, למטה בסדקים הלבבות שנשברו. הולכת ברחוב, יש אנשים שלא חזרו, יש כאלה שעוד יחזרו, ויש כאלה שעדיין עצרו. פיסת חיים נושבת עם הרוח הקלילה, וצחוק של ילדים נישא מעבר […]
אותו היום / הודיה בוהדנה
אותו היום שבו הכל השתנה אותו היום שבו הרגיש שחזרנו להתחלה אותו היום הקדוש מכל בחינה בשנייה אחת הפך לסיוט נורא אותו היום שעוסק בשמחה עד לב השמיים הוחלף בדמעות שלא מפסיקות להציף את העיניים הניסיון לנסות להבין מה עברנו מתוך הטילים והיריות שחטפנו לאן הולכים, איפה מסתתרים? איפה על עצמינו מגנים? הביטחון שהתערער בכל […]
מעשה קטן- אור גדול / בילא ניומן
להאיר את העולם רק צריך לחייך, אבל אף פעם לא יודעים כמה זה יעזור בהמשך. לפעמים קל ולפעמים החיים קשים, אבל יש משהו שאפשר לעשות וזה מתחיל במעשים קטנים לצאת מהבית בבוקר זה כבר צעד קדימה, אתה רואה משהו מחייך זה נותן הרגשה נעימה. אם אתה לא יודע מה לעשות- תמיד אפשר לשאול איך אבל […]
קבוץ פשוט / חוה סוחר
צַעֲצוּעִים בְּכָל מָקוֹם וְיֵשׁ שֶׁקֶט קְצָת מַחֲרִישׁ. הָאֲדָמָה עֲדַיִן יְצִיבָה אַךְ יֵשׁ כְּתָמִים עַל כָּל צִדֵּי הַכְּבִישׁ. הָאֲנָשִׁים מִתְחַבְּאִים, אָז אָסוּר לְדַבֵּר בְּקוֹל. וְכָל אֶחָד בְּלִבּוֹ מְקַוֶּה לַחֲזֹר לְעוֹלָם שֶׁל אֶתְמוֹל. הַחַיּוֹת רוֹצוֹת לִבְרֹחַ, לֹא יוֹדְעוֹת לְאָן לָרוּץ. פִּתְאוֹם הַבַּיִת הַזֶּה כְּבָר לֹא דּוֹמֶה לְקִבּוּץ. יֵשׁ צְעָקוֹת לִפְנֵי הַשֶּׁקֶט, וְאֵין מָקוֹם לְרַחֲמִים. אַלְפֵי בְּנֵי אָדָם […]
בחרבות ברזל / הילה לוי
במלחמת חרבות ברזל התגברו, חיילים נועזים באומץ נפלו. נשאו דגל ישראל בגאון ובגבורה, נתנו את נפשם למען תקומת האומה. פזמון: בדמם הפיצו חיים, הנושאים את תקומתם, נשירה לזכרם, נהלל לגבורתם. עימם נעמוד אחים, לשמור תורת ישראל, נפלו למען עם ישראל בחרבות ברזל. בחרבות ברזל, באדמת הארץ, חיילים גיבורים נפלו ובליבם תקווה. בתרומת נפשם, במערכה עזה, […]
שיר לזכרך/ דולב רחל בן זיקרי
שיר לזכרך, כתבתי. בלשון מעודנת, בגעגוע עז. שיר המתנגן על מיתרי ליבי, פותח את קני נשמתי אשר נאטמו בלכתיך. שיר לזכרך, כתבתי. נכוחותך מרחפת בערפל. תמה מלאכתך, שבת למקורותיך. ככהן בכותונת לבנה, בעת סדר העבודה. כך היית. שיר לזכרך, כתבתי. לחייל על אדמת ישראל, בעוז ובגאון, שומר על עמו, בגופו. ככהן העומד בפני הקודש, הלוחם […]
