מי לא אוהב את פורים?/הדס לוי ושירה מלכה
"אז מי לא אוהב את פורים?" שאלה המורה שרה. "מה, מי לא יאהב את פורים?" שאל אורי בהרמת גבה. "אני" הייתי צועק לו רק היה לי את האומץ לומר זאת. "עומר, מה אתה חושב?" שאלה המורה. "מה?" שאלתי מבולבל. "אתה לא אוהב את פורים?" הסבירה המורה. כל הכיתה פינתה את מבטה אליי ואני עם חיוכי […]
שקיעות / שחר לחזור
הַוְּרָדִים אֲדֻמִּים וְהַשָּׁמַיִם בּוֹכִים, כָּל יוֹם. עַל עוֹד בֶּן אָדָם. עַל עוֹד נְשָׁמָה. וְהִנֵּה עוֹד בֹּקֶר שֶׁקַּמְנוּ וּבוֹ כָּתוּב הֻתַּר לְפִרְסוּם. הַשָּׁמַיִם כְּבָר עֲיֵפִים. אֵין לָהֶם כּוֹחַ, וְהֵם בּוֹכִים בְּשֶׁקֶט, מַחֲזִיקִים אֶת הַכְּאֵב חָזָק עַד שֶׁהֵם מוֹרִידִים אֶת זֶה בִּדְמָעוֹת. וַאֲנִי הַהֶפֶךְ, לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר לִבְכּוֹת. אֵין בִּי אֶת הַכּוֹחַ, אוֹ אֶת הָרָצוֹן. הַלֵּב שֶׁלִּי […]
היום האחרון / הדס בן אילוז
היא ישבה על הכורסה האדומה והרכה ומתענגת על כוס התה שבעלה המקסים עמל והכין לה, היא קירבה את פיית כוס התה אל פייה כשלפתע בלי שום התראה צילצולו הצורם של הטלפון נשמע ועל הצג היה רשום שם החיבה של בנה הבכור, והאהוב כל כך, חיוך עלה על פניה כשהיא לחצה על הנקודה הירוקה מצפה לשמוע […]
צדק/ אביה בן צבי
לפתע משתנה הכל, הצבע נעשה כהה, העץ מרכין דמותו, והשמש זורחת ואינה מאירה, ואולי… לא הכל שונה. כדור הארץ מסתובב כרגיל בזמן שהקרקע המוצקה נשמטת מתחת, לועגת לכל המובן מאליו. פתאום העולם נהיה כל כך קטן. אבל, עולם כמנהגו נוהג. החזק את החלש הורג. כבשה מול אריה שואג אם יש צדק – למי הוא דואג?… […]
מכתב לאליקים שחטוף בעזה / שבות ליבמן
אלייק שלנו! משמחת תורה, מאז ועד היום. אין שום ידיעות, איך? מתי? ולמה בכלל? התמונה שלך מהחתונה של אוריה מפורסמת כבר בכל העולם, ועוד המון תמונות שלך, שידעו במי מדובר… גוף ונשמה נפלאה, מלאה בזריזות וכוח עצום. אם להציל אנשים אחרים מהמסיבה יכולת , אז למה רק אותך איבדת? זהו נחטפת, השארת אותנו במתח! בוכים […]
אבא/ מעיין בן עוליאל
אבא, אני אולי אשמע כפוית טובה או לא מעריכה, אבל אתה יודע כמה האהבה שלי אלייך גדולה. כמה אני מודה על שיש לי. אני רק משתפת אותך..פשוט קצת כואב לי. פשוט התעייפתי. אני מרגישה גלים סוערים שבתוכם שוחים כל כך הרבה אנשים. אני כבר לא יודעת מי מטביע את מי. איבדתי כל כך הרבה זכרונות […]
עץ, בפנים בחוץ / טליה אטון
חורף, התקופה שאני הכי אוהב בשנה. אמנם אני נראה הכי נורא ויבש בתקופה הזאת אבל מבפנים-זה וואו. הכל חי וזורם, מרגישים את החיים המפעמים בי, מקצות השורשים עד לצמרת, את כל העלים שעומדים לצאת מתרגשים ומדגדגים בקצוות. באמת שזה לא תחושה שאפשר לתאר במילים כל שנה, החורף מחזיר אותי אחורה, לפני משהו כמו שש שנים, […]
לפני השביעי / אחיה גרוס
רק אם, ומה אם, אולי זה, ולמה כזה, לפני השביעי, כמה ריבים, אבל כולנו אחים, וכבר יש הוכחות, זה לא עוד טענות, שיותר מכל מציגות, יחסים בין אויבים. ומה עכשיו? השביעי התקיף, השביעי גילה, עשה לנו סיור מקיף, במכון גמילה, הוא לימד, וחינך, ביגר, וגרם, לכולם להעריך, את עצמם והאחר עד כמה אהבת את היצירה?
דמעות של דם / מלכה הורוויץ
נשכבתי על הדשא, מביטה בעננים שחורים, מאיימים, תוקפניים. האחד בשני כמו לנצח נלחמים, עד הניצחון אליו הם מייחלים. מי גדול יותר, מי חזק יותר, מי נחוש יותר להיות מהיר יותר. והעננים, הם ממשיכים במלחמה שלהם והדם נשפך, עלינו; הם נפצעים, ואנחנו ממשיכים הדם שלהם, הברכה שלנו. הם עוף החול, ודמעותיהם עלינו נושרות- הנשמות שלהם נפצעות, […]
החייל שלי / דבש שמואלי
החייל שלי הגבורה שלו בלתי ניתנת לעצירה כל עוד נפשו בו נראה כי הוא נולד איתה ובשבילה. גבורתו הפכה לשמו השני ככפיר החייל שלי מתעלם מהצדדים וממוקד במטרתו. יש לו מין עדשות פוקוס שהופכות את הכלל למטושטש חוץ ממיקום אישוניו. מיקום אישוניו מכוון למטרה אחת מדויקת כל כך, מדויקת כל כך שהוא יכול לחלום עליה […]
