מכתב לתצפיתנית נעמה לוי
שָׁלוֹם. אַתְּ לֹא מַכִּירָה אוֹתִי . אֲבָל אַתְּ כֵּן. אַתְּ תַּכִּירִי אוֹתִי . אַתְּ כַּנִּרְאֶה שָׁם עַכְשָׁו אֲבָל לֹא לִזְמַן רַב. אַתְּ וְכָל הַחֲבֵרוֹת וַאֲנִי עוֹד נִפָּגֵשׁ. כֻּלָּן יַחְזְרוּ כֻּלָּן. כֻּלָּן הָיוּ גִּבּוֹרוֹת וְיַחְזְרוּ מַמָּשׁ לְכָאן אֲנַחְנוּ בַּלֵּב אִתְּכֶן מְנַסּוֹת לְהַעֲבִיר לָכֵן קְצַת כֹּחַ תַּצְפִּיתָנִיּוֹת יְקָרוֹת. שֶׁתַּצְלִיחוּ לַחֲזֹר אֵלֵינוּ בְּלִי שׁוּם פֶּגַע בְּלִבְּכֶם בְּגוּפְכֶן . […]
על מי / חנה סקלסקי
עַל מִי אֶכְעַס? אֶת מִי לְהַאֲשִׁים? אֵיךְ אֶפְשָׁר לִצְרֹחַ זֶה יַבְהִיל אֶת הָאֲנָשִׁים כָּל דָּבָר נִשְׁמַע כְּמוֹ אַזְעָקָה אָז לֹא לִבְכּוֹת לֹא בְּקוֹל לֹא בְּרַעַשׁ שֶׁלֹּא יַזְכִּיר שֶׁלֹּא יִפְגַּע אִי אֶפְשָׁר לִכְעֹס , כִּי כֻּלָּנוּ כּוֹאֲבִים לֹא לִגְרֹר כִּסֵּא בַּלַּיְלָה שֶׁלֹּא יִפְחֲדוּ הַקְּטַנִּים אִי אֶפְשָׁר לִכְעֹס לֹא נוֹתָר מָקוֹם לְזַעַם כִּי אַחֲרֵי הַהֲרִיסוֹת כָּל שְׁנִיָּה […]
תקופה / אפרת קרח
חָלַף הַזְּמַן וְאִתּוֹ הַתְּקוּפָה חָשַׁבְתִּי שֶׁהָרַע מֵאֲחוֹרַי וּמֵעַתָּה תְּהֵא הַדֶּרֶךְ יָפָה זוֹ הָיְתָה טָעוּת לַחְשֹׁב שֶׁהַכֹּל נִגְמָר וְלִסְגֹּר אֶת הַמַּחְבֶּרֶת כִּי טֶרֶם חָלַף חֹדֶשׁ אֲנִי מוֹצֵאת עַצְמִי שׁוּב אֶת אוֹתוֹ הַפֶּרֶק עוֹבֶרֶת הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁלִּי עוֹזֶרֶת אַךְ הַפַּעַם בְּאֹפֶן שׁוֹנֶה הִשְׁתַּנֵּיתִי הַרְבֵּה לֹא אֶתֵּן לְעַצְמִי שׁוּב לִפֹּל אֲנִי שׁוֹמַעַת מֵאֲנָשִׁים שֶׁאֲנִי צְעִירָה וְהַדֶּרֶךְ עוֹד אֲרֻכָּה אַתָּה […]
מחשבות של שבוי / אפרת קורח
הַמִּלְחָמָה עוֹמֶדֶת בְּפֶתַח הַדֶּלֶת מִי יִהְיֶה הַקָּרְבָּן הָרִאשׁוֹן שֶׁיִּפְתַּח אוֹתָה? אֲנִי מֵבִין. זֶה תָּלוּי בַּאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים אִתִּי בְּאוֹתוֹ בַּיִת כְּשֶׁאֵלֶּה זָרִים אַמְתִּין מֵאָחוֹר כְּשֶׁאֵלֶּה אֲהוּבַי אֶעֱמֹד רִאשׁוֹן בְּתוֹךְ עַמִּי . אֵלֶּה אֲהוּבַי עַכְשָׁו אֲנִי שָׁבוּי כָּאן מְמַלֵּא אֶת הָרְשִׁימָה שֶׁל הָאֲנָשִׁים בְּשָׁחֹר כְּדֵי שֶׁהָאֲנָשִׁים בַּבַּיִת לֹא יִשְׁאֲרוּ מֵאָחוֹר שֶׁיִּהְיוּ מוּגַנִּים שֶׁלֹּא יִפָּגְעוּ אֶת הַכֹּל הֵם […]
געגוע / תהל אזולאי
אני מתגעגעת לכאב כזה, שהוא שלי בלבד כמו שברון לב שלא שייך לאף אחד. שאפשר לומר עליו בסדר, זה יעבור לא אחד כזה, שמשאיר בך בור, עד שנעלם האור מן העיניים כי ממזמן זה כבר לא רק אחד או שניים. אני מתגעגעת לצחוק שהתגלגל בין אנשים, כמו על דשא ירוק רק שעכשיו, הכל כבד בפנים. […]
הרס / חנוך בן שחר
לפני שנים רבות היה ילד שקראו לו הרס, הרס היה ילד שכולם הכירו כי כל מה שהתקרב אליו נהרס. יום אחד כמו כל יום הרס הסתובב בעיר אך אף אחד לא היה לצידו, כי כולם פחדו שהוא יעשה להם משהו. האמת היא שהרס היה מאוד בודד, להרס לא היו חברים, כל יום בלילה הרס בכה […]
כח הרצון / אליה כהן
"אבל המורה זה לא פייר שאתה מוציא רק אותי מהכיתה, גם דני דיבר." ככה בערך כל יום שלי מתחיל. רגע, עוד לא הצגתי את עצמי – אז שלום, אני בני ואני לא התלמיד הכי מצטיין. אפשר גם לומר במילים פחות יפות שאני מפריע. מה זה מפריע אתם שואלים? מפריע זה אומר מפטפט עם חברים, מעביר […]
בגאון הקרב / נועם נגר
בגאון הקרב ובלב הגבור, במלחמה צוברים אנחנו ניצחון. מתקוממים בעז, כמו גברים עזים, על האור והתקווה בלבנו מתקוממים. בקרב נעלם הפחד, במסענו לניצחון, משקיפים מגגות הבניינים הרס, בנצחון עומדים, כמו גברים עצמאים. בכל זרם דם שבגופנו זורם, מלחמה עתיקה בלבנו תתעורר. דרכנו בסלעים, בערימות הדמעות, ניצחון קרב על כל אויב שבא עלינו. בקרבות מתקרבים, הצבאות […]
מלחמה זה קשה / נריה צוקרמן
מלחמה זה קשה. מלחמה זה כואב סערה מסתובבת בכל מקום הורה יושב בן נלחם לכולם זה קשה. קשה וכואב ילד קטן בלב הסערה ילד שולי ילד קטן אור גדול מאיר את כולם אך בלב יורד מבול. מבול של רגשות. עד כמה אהבת את היצירה?
המלחמה של נהוראי / נהוראי משה יוסף
המלחמה עכשיו לכולנו קשה כולנו מצפים לגאולה וישועה כולנו מחכים שיחזרו החטופים מעזה כל העולם חושב איזו טובה היא עזה אבל עמוק מבפנים כולנו יודעים שישראל אף פעם במלחמה לא מתחילים אנחנו רוצים שלום ואחווה אך כולנו עצובים על מה שקרה במסיבה כולנו רוצים שלום עולמי אבל העומד בדרכנו זה האיזור הפלסטיני המשפט "ואהבת לרעך […]
