רחשי הסתיו / שקד כהן
עַנְנֵי הַסְּתָו כִּסּוּ אֶת הַשָּׁמַיִם, נְדִידַת הַצִּפּוֹרִים הֵחֵלָּה. הַשַּׁלֶּכֶת עוֹטֶפֶת אֶת הָעֵצִים, בִּשְׂפַת הַנַּחַל מְקַפֵּץ לוֹ נַחְלִיאֵלִי בְּחֶדְוָה. וּבְתוֹךְ אֲוִירַת הַסְּתָו נִגְלֶה לִי אוֹר גָּדוֹל. אוֹר שֶׁל צִפִּיָּה. שֶׁל הָאָדָם וְהָאֲדָמָה לָבוֹא הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן עד כמה אהבת את היצירה?
לא תנצחו אותי (גרסה מחודשת) / הראל נוס
מחלוני אני שומע, פעמונים של אזעקות, ויירוטים של רקטות. רצים לממד, מלאים בפחד. ברחובות אני הולך, ומסתכל על הסביבה, מחפש באחר מבט של נחמה. נושא עיניים למרומים לבורא העולמים, ואז פתאום מכה בי ההבנה ש- פזמון לא, לא, לא תנצחו אותי, לא תנצחו אותי בכלל. בגלל שעם ה' שומר ישראל איני מפחד כלל. […]
פלגי מים / שקד כהן
מַעֲיָנוֹת, נְהָרוֹת וּנְחָלִים כֻּלָּם אֶל הַיָּם נִשְׁפָּכִים. יָם שֶׁל מַיִם חַיִּים גַּם הָאָדָם בְּפַלְגֵי-מַיִם מְנַתֵּב דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם. מֵחִישׁ רַגְלָיו פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו וּמְחַפֵּשׂ אֶת פַּלְגֵי הַמַּיִם בְּחַיָּיו. אוֹרוֹת וּצְלָלִים שֶׁיּוֹרְדִים וְעוֹלִים. מַמָּשׁ כְּפַלְגֵי מַיִם שֵׁפֶל וְגֵאוּת כָּךְ חַיֵּי הָאָדָם. שִׂמְחָה וְיָגוֹן הַצְלָחָה וְכִשְׁלוֹן אַבְנֵי דֶּרֶךְ כְּפַלְגֵי מַיִם בְּעִצּוּב חַיֵּי הָאָדָם וְנִשְׁמָתוֹ עד כמה אהבת את היצירה?
שובו בנים לביתם / שקד כהן
אני ממש מחכה ומצפה לפגוש אותם שישובו כבר לביתם איך כולם נושאי תפילה ובקשות לשלומם רק לשובם מחכים כולם שלא יהיו עוד חטיפות ושכל זיכרון חטיפה יקטף כי מה הם כבר רצו להתרוצץ, לרוץ לשמוח אבל כנראה לא ינוחו יגעי כוח. עד כמה אהבת את היצירה?
חיים בחרם / תהל שמואלי
אני בטוחה שחשבתם פעם איזה חיים נוראיים יש לכם, אני מבקשת שתשמעו את הסיפור שלי ותחשבו שוב. שמי מעיין לוי ואני עברתי חרם, כן חרם. המילה הזאת שאתם מכירים אבל לא מייחסים אליה שום תשומת לב, גם אני הייתי ככה עד לפני חצי שנה. עד לפני חצי שנה החיים שלי היו "מושלמים" (אם יש דבר […]
השעון כבר מצלצל… / סלמלק מקונן
השעון כבר מצלצל, כבר אז אני מתחילה להתעצל. עוד רגע במיטה, עוד רגע שאני אהיה מכוסה בשמיכה. ומה זה משנה כבר אם אקום, אם אבחר לשנות עכשיו מיקום? ומה זה כבר משנה אם אבחר עכשיו לפקוח עיניים, להעיף לעזעזל את כל חלומותיי המנחמים. גם ככה העולם הרוס בחוץ, רקוב, דרוס, עלוב, מחוץ. עוד דקה שאשאר […]
תמונת נוף / הדס עמיצור
מפרשיות לבנות קטנטנות מקשטות את נוף הים האדיר בולטות בקטנותן כמו צעצוע קטן אשר נדמה שקל בו לנוע כך הים הגדול הופך לצנוע הופך למקום שבו גם האדם הפשוט מרגיש רגוע עד כמה אהבת את היצירה?
סוד / תאיר דניאלי
ילד אחד, עולמו חרב עליו כבר שנתיים, הולך לו בין חורבות עולמו ולא נרגע, לא מעכל את מה שקרה. מתחיל להתפלל, לקרוע את הגזרה. רוצה טוב אך זוכר רק רע. ילד אחד צדיק מירושלים מתפלל על אבא שיחיה עוד כפליים. ילד של אבא. ילד שהחיים את פניהם אינם מאירים לו. ילד שחלום אחד יש בליבו. […]
למרות הכל / אמונה ברונשטיין
לא תגיעו הפעם רחוק לא תוכלו לברוח המטר ישיגכם בשדות ישטוף ויטהר יגלה את האמת יביא את האור אל לילות הקור עד כמה אהבת את היצירה?
דפיקות /רות הס
הגשם שוטף, מנקה את האוויר. קול דודי דופק פתחי לי דופק חזק. רוצה שאקשיב. מתכרבלת בבית.. פוחדת מהחוץ. רק רוצה לנקות, לטהר, את העולם המבלבל. הכנסי פנימה, תתחברי לאמת, רק תקשיבי לקולי שדופק. עד כמה אהבת את היצירה?
