שטח אוהב / נוגה ניר
יש לי חיים די נורמליים אני קמה בבוקר ומתחילה להתארגן לבית הספר. לפעמים אני לוקחת אוכל אבל לא תמיד יש… ואם יש קצת קודם כל אני נותנת לשמונת האחים שמתחתי. זה בסדר אני כבר רגילה לזה, אני סוגרת את התיק ויוצאת לדרך. אני אציג את עצמי אני סוהה, אני בת 9 וחצי ואני גרה בפלסטין. […]
שקוף כדי לראות / נגה זאבי
המבטים הנדהמים צלפו בי כשוט המכה על הבשר החי, ובכל זאת- אני לא יכול להאשים אותם כל כך, רוב הזמן אני בלתי נראה, פשוט בגלל שהאנשים מסרבים לראות אותי. כמו הגוף חסר הראש שאתם רואים לפעמים במופעי שוליים, זה כאילו הוקפתי במראות בעלות זכוכית קשה, מעוותת. כשהם מתקרבים אלי הם רואים רק את הסביבה […]
למעלה / איתמר מונזון
יש כזה רגע של שבר, שאתה מבין שמעבר, לא תוכל להתקדם. ולפעמים אני לא יכול, פשוט לא יכול, וזה לא שאני לא רוצה, או לא מתאמץ, אני פשוט לא יכול. הראש שלי בשמיים, אבל הרגליים מושכות למטה, אני לא רואה בעיניים, וזה לא משנה כמה ארצה, לא אגיע לשם, בינתיים. ואני לא יכול להשתדל, אני […]
אגו / אלישמע אבן צור
חשבתי שאני עץ ארז חזק שאינו זז ממקומו שאני יכול לפעול בלי לחשוב והכל יסתדר מעצמו הייתי כמו אופנוע מהיר נוטה בסיבוב על צידו נכנס אל הצומת מבלי להסתכל לא מודע לקורה מסביבו הסכנה נכרת אבל לי לאכפת "אל תדאגו אני לא אפול אפילו פעם אחת". רק היום התחלתי לראות ולהבין את עומק העניין לתומו […]
אני גל / ליעד זלצמן
אני גל המפיק קול מרגיע מתקרב ומתקרב כדי שאותי יוכלו לשמוע. התגלגלתי למרחקים ממקור לא ידוע, בהתמדה שלי אי אפשר לנגוע עד כמה אהבת את היצירה?
כשאני חושב/ ליעד זלצמן
כשאני חושב על צעצועי ילדותי הנמצאים בקופסאות ליבי אני יודע שכל אבק השריפה שבעולם לא יכלה את זכרונותיי ישרוף את אושרי עד כמה אהבת את היצירה?
במקום שיד אדם אינה שולטת בו/ אלקנה מאיירס
במקום שיד אדם אינה שולטת, אלא הקור העז וחיות הפרא האכזריות, שם מתחיל גיבורנו, אדם ג'ונסון את סיפורו. הוא עמד בראש משלחת בת שמונה אנשים שניסתה להגיע לקוטב הצפוני , הם התחילו את מסעם בבוסטון ,מסצ'וסטס, ארצות הברית והחליטו לעלות לקנדה ושם לקנות סירה ולסיים את משימתם בשיט. הם הגיעו לקוויבק לא בלי מאורעות שכדאי […]
כמהה נפשי לראותך / טל שחר אזכוריה
כמהה נפשי רק לראותך אהובת ליבי על בשרי נלחמתי עלייך את האושר שבי 2000 שנה חיפשתי הסתובבתי בכל העולם נדדתי כל חיי ומצאתי וכשאחזור לא יאמינו כולם כשבאתי לבסוף מכל קצוות תבל הגענו השבתי אותך סוף סוף אל עמך הרי עברים אנחנו אז איך זה שיש אנשים שמוותרים על דורות עוזבים את הארץ בשביל עסקים […]
מהדמיון שלי לזמן אחר / מיכל בורשטיין
"אימא עוד שתי דקות פליזזז" אני אומרת כשעיניי חצי עצומות ואני מתכסה בשמיכת הפוך החמה שלי. בחוץ יורד גשם וקר אני מצוננת, כואב לי הגרון ואני משתעלת בחוזקה הבוקר. "אני מכירה אותך מיכל שתי הדקות האלה תמיד נמשכות לשעתיים." אימא צועקת לי מלמטה. "אני לא מרגישה טוב," עניתי. אני שומעת את אימא שלי עולה במדרגות […]
אומרים שהברק לא מכה פעמיים / מעיין בקל
אומרים שהברק לא מכה פעמיים. האמת שמספיק שהברק יכה בך פעם אחת. זה מה שקרה לי לפני שנה, בחודש פברואר 2012. אני לא טועה, חודש פברואר 2012. בדיעבד, הייתי צריכה להניח שתאריך משונה כמו ה-1.2.12 לא יעבור סתם כך, אבל לא תיארתי לעצמי שביום הזה ישתנו חיי. אספר לכם כיצד. קוראים לי ליה. נולדתי בדרום […]
