שיר אל ארץ ישראל/ דויד הלפרין
שיר על ארץ ישראל: ארץ ישראל הארץ היפה הארץ הזורחת בימים ובלילות הכול בך זוהר וענייך היפות כפאר כל סוגי נופייך כל הייחוד אלייך מגיע רק כיבוד ושאני מרגיש לבד אני זוכר שאני לא רק אחד ארץ ישראל הארץ המיוחדת הארץ הנותנת ירושלים מקום כה איכותי ים המלח המקום הכי נמוך בעולם את כלכך מיוחדת […]
סיפורו של ג'וני / אביגיל מזרחי
שלום אני אשתו של יונתן אבל הוא העדיף שיקראו לו ג'וני. אנחנו גרנו בשדרות בבית גדול ליד המשפחה שלנו וחיינו חיים מאושרים גידלנו ארבעה ילדים: נויה,יואב,שי-לי וגיא. הוא עבד בתחנת משטרת שדרות ותמיד אהב לעזור לכולם ובעיקר תיקן הרבה מזגנים. יום שבת אחד של שמחת תורה התעוררנו לאזעקות ולא נבהלנו כל כך כי אנחנו גרים […]
רימון / אביגיל פרבר
רימונים. ראש השנה. התחלה חדשה. דפיקה בדלת. אבל הפעם הוריי הם הדופקים, וסבתא פותחת, וקמטי האושר מופיעים. השולחן עטוי כיסוי, מפה לבנה. הוא רבוע, ומסביבו ניצבים כיסאות. על המפה אין מגן דוד. אין שני פסים בצבעו של הים. איש לא מרים את השולחן גבוה אל על בדממה, אין שום בכי, רק שמחה. וסבא מחבק ומנשק, […]
מנגינת הנצח / הודיה ארליך
שעת צהריים בבית משפחת אברמסון. דממה. בבית נמצאת רק האם כשלפתע נשמעות שלוש דפיקות על הדלת ומפרות את הדממה. האם תוהה "מי יכול לדפוק בשעה הזאת?" אבל היא יודעת. היא מרגישה. ליבה, לב של אם כבר כמה ימים מרגיש זאת. היא מניחה את סל הכביסה אשר בידה, חוצה את הדירה הקטנה בכמה צעדים איטיים ומסובבת […]
אור זורח באהבה/ אביטל חקשור
יש עולם רחוק וקרוב, עולם שכולו רק טוב. שם השמש תמיד מאירה, והלב שמח כמו מנגינה. שם הילדים כולם חברים, משחקים יחד בשירים וריקודים. בלי כעס, בלי פחד, בלי דאגות, רק חיוכים ושפע אהבות. פזמון: גלים של אושר ישטפו אותנו, ואז נגלה יופי העולם, הימים התמלאו באור זורח, מלאים בזיכרונות של ילדות תמימה. בין העצים […]
נקמת היהודי הפגום / רתם אורלין
(בעקבות נקמת הילד המגמגם/ רוני סומק) הַיּוֹם אֲנִי מְדַבֶּרֶת לְזֵכֶר הַמִּלִּים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ לִי בַּגָּרוֹן לְזֵכֶר הָאֶקְדָּח הַמְּדַמֵּם מִתַּחַת לְגוּפָהּ הַלּוֹחֶשֶׁת שָׁלוֹם בֵּין הַמַּיִם לַחוֹל הַשָּׁחֹר חָלַמְתִּי אָז עַל דִּמְמַת שָׁמַיִם שֶׁנֶּחְטְפָה בִּן רֶגַע אֶל הַגֵּיהִנֹּם הֶעָכוּר. לִקְרֹעַ אֶת גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ וְלִשְׁלֹף אֶת הַשְּׁקִיעָה הַיּוֹרֶדֶת אֶל מִמּוּל. הַמַּדִּים שֶׁל אַבָּא כְּבָר יְכֻסּוּ אָבָק, וְהִמְהוּם שֶׁל […]
* / אלי ששון וגילי לם
אֲנִי מוֹשִׁיטָה אֶת יָדִי כְּדֵי לָגַעַת אֲבָל הַכֹּל רֵיק. הָאֲפֵלָה מְטַשְׁטֶשֶׁת אֶת עֵינַי ואֲנִי מַמְשִׁיכָה לְהִמָּחֵק. אֲנִי צוֹעֶדֶת וְשׁוֹקַעַת בְּבֹץ הַמַּחְשָׁבוֹת וְכָל דַּקָּה הִיא כְּמוֹ אֶלֶף שָׁעוֹת. אֲבָל, בְּתוֹךְ כָּל הַסְּעָרָה אוֹר קָלוּשׁ וּבְתוֹכוֹ תִּקְוָה, יֵשׁ מִן תְּחוּשָׁה כָּזֹאת בְּקִרְבִּי, וַאֲנִי יוֹדַעַת כְּשֶׁאֶתְעוֹרֵר תהֲפֹךְ לְמשהו אֲמִתִּי. עד כמה אהבת את היצירה?
גם הילדה הזו היא אני / הללי ספוקויני
אֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע שֶׁאֲנִי לוֹמֶדֶת 24/7 לַמִּבְחָן וּכְשֶׁמַּגִּיעַ רֶגַע הָאֱמֶת הָרֹאשׁ שֶׁלִּי מְרֻקָּן אוּלַי פַּעַם אַחַת הַבְּלָאק אָאוּט לֹא יוֹפִיעַ וַאֲנִי אֶת כֻּלָּם וְאֶת עַצְמִי אַפְתִּיעַ. עד כמה אהבת את היצירה?
* (בעקבות הילד הזה הוא אני) / שירה אופיר
כְּשֶׁהַהוֹרִים מְדַבְּרִים עַל דְּבָרִים שֶׁל גְּדוֹלִים וְהַיֶּלֶד מְנַסֶּה לְהָבִין מָה הֵם בְּעֶצֶם אוֹמְרִים. וְהַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא גַּם אֲנִי לִפְעָמִים. עד כמה אהבת את היצירה?
נקמת הילדה המקשקשת / אביגאל אזן
(בעקבות "נקמת הילד המגמגם"/סומק) הַיּוֹם אֲנִי מְצַיֶּרֶת לְזֵכֶר כָּל הַקִּשְׁקוּשִׁים שֶׁפַּעַם נִתְקְעוּ לִי בַּמּוֹחַ. לְרַעֲיוֹנוֹת שֶׁלֹּא הִפְסִיקוּ לִבְרֹחַ, לַבּוֹרוֹת בָּהֶם לֹא הִפְסַקְתִּי לִנְגֹּחַ. רָאִיתִי אָז אֶת הַצִּיּוּרִים שֶׁכֻּלָּם יָצְרוּ וְצִיְּרוּ כְּשֶׁרָאוּ אֶת הַקִּשְׁקוּשִׁים שֶׁלִּי נֶעֶצְרוּ הֶחְמִיאוּ וְאַחַר כָּךְ הָלְכוּ חָשַׁבְתִּי אָז שֶׁכַּנִּרְאֶה לְכָל אֶחָד הָיָה קֹשִׁי אוֹ אֶבֶן גְּדוֹלָה כְּמוֹ שֶׁל סִיזִיפוּס. הָאֶבֶן שֶׁלִּי הָיְתָה […]
