מַבָּט / הלל שרעבי

מַבָּט כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת מוּל מַרְאָה אֲנִי רוֹאָה אֶבֶן אֲנִי מַכָּה בָּהּ וּמַכָּה וּמְלַטֶּשֶׁת וּמְמָרֶקֶת וְהִיא עֲדַיִן אֶבֶן. אֲנִי מְנַסָּה לְדַמְיֵן אוֹתִי בַּמַּרְאָה וּמְקַבֶּלֶת אֶבֶן הִיא עֲדַיִן גָּלְמִית וּבְכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מַבִּיטָה הִיא עוֹבֶרֶת שִׁנּוּי מִינוֹרִי כָּל כָּךְ שֶׁאֲנִי צְרִיכָה בְּעִקָּר לְהַאֲמִין שֶׁהוּא קַיָּם. כְּשֶׁהִיא עָמְדָה מוּל הַמַּרְאָה רָאִיתִי אוֹתָהּ וְלֹא הֵבַנְתִּי לָמָּה הִיא מַכָּה וּמַכָּה […]
* /יערה אבילב

* לְרָחֵל וּכְמוֹ הַנַּחַל גַּם אָתְּ שָׁם סָעַרְתְּ וְלֹבֶן פָּנַיִךְ כְּלֹבֶן הַקֶּצֶף וּמִלּוֹתַיִךְ כְּהֶמְיַת הַגַּלִּים כְּנוֹף הַמּוֹלֶדֶת נֶחְצַבְתְּ וְנָטַעְתְּ (וְאַבְנֵי הַכִּנֶּרֶת סָפְגוּ זֵעָתֵךְ) עַד כִּי שָׁב נַחֲלֵךְ אֶל הַיָּם וּשְׁחָפָיו מְרַחֲפִים בְּהֵדֵי שִׁירָתֵךְ עד כמה אהבת את היצירה?
יָרֹק לָבָן יָרֹק /אמונה אור

יֵשׁ רֶגַע הַכֹּל מְכֻסֶּה לָבָן כְּמוֹ כַּלָּה, כְּמוֹ שֶׁלֶג, כְּמוֹ שַׁבָּת מֻשְׁלָם וְחַד פַּעֲמִי לְהִשָּׁאֵר בּוֹ? זֶה קְצָת מְסֻכָּן בִּקַּרְתִּי אֶת הַגּוֹלָן בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל חֹרֶף קַר מֶרְחָבָיו לָבְשׁוּ יָרֹק- נָקִי, לֹא מֻכָּר הִצְטַעַרְתִּי שֶׁהַבִּקּוּר כָּל כָּךְ קָצַר צָרִיךְ לַחֲזֹר לָעֹמֶס, הַמַּגָּע הָרַךְ עִם הַטֶּבַע עָבָר חָזַרְתִּי לִגְבוּלוֹת הָרֵי בֵּיתִי בַּחֹשֶׁךְ צָצוּ הַקּוֹצִים לִקְרָאתִי וְאָהַבְתִּי אֹתָם […]
והיא כבר עייפה – אייל עמרן,

הִיא עֲיֵפָה מִלִּהְיוֹת חֲזָקָה מִלִּשְמֹעַ וְלֹא לְהִפָּגַע מִלְּבַקֵּש וְלֹא לְקַבֵּל עֶזְרָה וְהַכֹּל סָבִיב זֶה רַק לְשוֹן הָרַע מִלִּהְיוֹת שָם כְּשֶאֵין אַף אֶחָד בִּשְבִילָהּ מִלִּרְצוֹת לִצְעֹק אֲבָל לְהִשָּאֵר בִּדְמָמָה מִלַּעֲבֹד קָשֶה כָּל כָּךְ בִּשְבִיל תְּעוּדָה מִלְהוֹסִיף עוֹד מַטָּלוֹת בָּרְשִימָה מִלֹּא לֶאֱהֹב אֶת זֹאת שֶבַּמַּרְאָה מִלְנַסּוֹת לְהַחֲיוֹת אֶת הַנְּשָמָה מִלִּהְיוֹת בִּשְבִילָם שְקוּפָה מִלְּהַרְגִּיש אֶת הָאַשְמָה מִלְּסַפֵּק […]
קארמה?/אהרן טירם

נָסַעְתִּי לְסַבְתָּא לְכַמָּה יָמִים. חָלַצְתִּי נַעֲלַיִם נִכְנַסְתִּי לַמִּקְלַחַת הָיָה נָעִים. רָצִיתִי לָצֵאת אֲבָל אִמָּא אָמְרָה לִי שֶׁחַם צָרִיךְ לְהוֹרִיד חֵלֶק מֵהַבְּגָדִים אַחַר כָּךְ אָכַלְתִּי מָה שֶׁנִּשְׁאַר בַּצַּלַּחַת נִזְרַק אִרְגַּנְתִּי תִּיק עִם דְּבָרִים אִישִׁיִּים צִיצִית וְכִפָּה חִלּוּפִיִּים וְכַמּוּבָן תְּפִלִּין אַחַר כָּךְ נָסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת בְּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה הָיָה נָעִים וּמְרֻוָּח וּמוּזִיקָה עֲרֵבָה אַחַר כָּךְ יָרַדְתִּי בַּתַּחֲנָה עָלִיתִי לְסַבְתָּא […]
הצל / יונתן סימן טוב

זה כואב לחשוב. להיזכר. לחזור לשם להרהר בדבר, בדבר שאתה רוצה לשכוח לִשְׁנוֹת באירוע, בהלך הדברים. בדברים שלך. אני מתכווץ. מתכנס. עוצם עיניים. מנסה לברוח; להיחלץ מהמחשבות. מהזיכרון. לברוח מעצמי. לו יכולתי לברוח מהצל של עצמי. עד כמה אהבת את היצירה?
מָה שֶׁרָאִיתִי בֵּין 16:30-17:00 בְּמִצְפֵּה יְרִיחוֹ/צבי ניומן

-יֶלֶד מְכַנֵּנִי כִּחְנוּן -מַאֲפֵרַת וַפְלִים עָפָה לְעֶבְרִי -מִזְוָדָה עָפָה לְעֶבְרִי -קַלְמָר עָף לְעֶבְרִי -פַּח זֶבֶל עָף לְעֶבְרִי -שֻׁלְחָן עָף לְעֶבְרִי -מַדְרֵגוֹת הַחֵרוּם מְלֵאוֹת בגריפיטי שֶׁל עָבַר הַיְּשִׁיבָה -מִבְנֶה מָלֵא מְסַיְּמֵי תִּיכוֹנִית מְדַבְּרִים בְּשָׂפָה גְּבוֹהָה -שֶׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בַּסּוֹף הָרֵי הַמִּדְבָּר -שִׂיחָה אִישִׁית בֵּין מוֹרֶה לַתַּלְמִיד בְּכִכַּר שִׂיחוֹת הַנֶּפֶשׁ -דֶּשֶׁא אֲשֶׁר בְּחֶלְקוֹ אֵינוֹ דֶּשֶׁא כְּבָר -עֵץ הַמְּרוֹמָם […]
מוצש. 20.50 גמור מעייפות/אהרן טירם

המורה בּוּלֵר אֵין לִי שִׁיר לִכְתֹּב לְךָ, בֶּאֱמֶת שֶׁאֵין, אֲנִי עַכְשָׁו מֵאַלְתֶּר כְּמוֹ אֵיזֶה מִסְכֵּן, אֲנִי מוּל הַמַּחְשֵׁב וְקַר לִי נוֹרָא כִּי לִרְדִיאֲטוֹר אֶצְלִי בַּחֶדֶר נִדְפְקָה הַצּוּרָה אֲנִי צָרִיךְ לָתֵת מִלִּים גְּבוֹהוֹת, אֲבָל אֵיךְ אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהִתְרַכֵּז, וּמֵהַסָּלוֹן צְעָקוֹת? הֵיאַךְ אוֹכֵל לְפַיֵּט עַל מֵיתְרֵי הַלֵּב וּלְהַרְעִיד הַנְּשָׁמָה? הֵיי! זֶה הָיָה מִשְׁפָּט בְּשָׂפָה גְּבוֹהָה! אֲחְלַּה יָצָאתִי […]
דְּבָרִים שֶׁרָאִיתִי מִבַּעַד לְחַלּוֹן תְּפִלָּה, בְּמִצְפֵּה יְרִיחוֹ בִּישִׁיבָה, 16:45, חֹרֶף. יוֹנָה רוֹזֵן

-הִשְׁתַּקְּפוּת מבולבלת -פִּסַּת בַּד לָבָן כָּחֹל, שֶׁאֲנָשִׁים מֵתִים לְמַעֲנָהּ -נְעָרִים מְנַסִּים לְהַקְדִּים הַמְּאֻחָר, לְהַגִּיעַ אֶל הַמֵּעֵבֶר תּוֹךְ רֶבַע שָׁעָה -מִגְרָשׁ הַמִּתְכּוֹנֵן לִסְפֹּג הָעֲצַבִּים שֶׁנִּפְרָקִים בָּעֶרֶב -פִּתְאוֹם בָּתִּים מַסְתִּירִים. מְלֵאִים רֶגֶשׁ -קַוֵּי טֵלֵפוֹן הַמַּעֲבִירִים עַל מוּחָשִׁי בְּמוּחָשִׁי -חוֹלוֹת רֵיקִים, מְלֵאִים חַיִּים -חוֹלוֹת חֲשׁוּכִים רַק כִּי הֵם רְחוֹקִים -שֶׁמֶשׁ נוֹפֶלֶת מֵרְצוֹנָהּ -שֶׁמֶשׁ נוֹתֶנֶת לַשָּׁמַיִם צְבָעִים שֶׁלָּהּ אֵין […]
דברים קטנים גדולים/יונה רוזן

בְּיוֹם רָגִיל יְלָדִים חוֹזְרִים מבצפר יֵשׁ לָהֶם סֵדֶר בַּחַיִּים אֲנִי דּוֹפֵק אֶת הָאֶצְבַּע בַּכַּדּוּר בַּמִּגְרָשׁ וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בֶּהָרִים לְדֶשֶׁא הַגָּזוּר יֵשׁ אֶת הָרֵיחַ שֶׁלָּהּ אֲבָל אֵין דֶּשֶׁא גָּזוּר בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה וּכְשֶׁכַּדּוּרִים נִדְפָקִים בַּלְּבָבוֹת זֶה גּוֹרֵם לְהַפְגָּנוֹת וּכְשֶׁהַכַּדּוּרִים אֲמִתִּיִּים וְלֹא הָרֵיחַ זֶה שֶׁשּׁוֹבֵר לְבָבוֹת פִּתְאוֹם רַק באלי שְׁקִיעַת שֶׁמֶשׁ בֶּהָרִים עִם בְּעָיוֹת שֶׁל יְלָדִים עד […]