בוא יבוא ברינה נושא אלומותיו – מתניה זילבר
כי תבואו אל ארץ שכינה, קיצרו את קצירה, את הטומאה, את העורלה. הגלו במגל את חרפת מצרים מעליכם אז לא יהיה עוד מן, כי השכינה – במעשה ידיכם. כי תבואו אל ארץ אחדות קבצו עצמכם אל עומר אחד, אל מקדש אחד אהבת עולם אביא עליכם, עומר ראשית אוני, בני בכורי. כי תבואו אל ארץ שקדושתה […]
כתר
כתר כתר לחי עולמים הכל יודעים כי עולם גדול יש, ארמון ומלך יש לו, אדון כל עולמים כבוד יתנו לו. את פסיעותיי, שלויימלה בן ישראל שרגא, פוסע אני אט אט, והנני הולך כבן אשר ירד ממלכות, כי העולם שתק, אין מלך אין דיין, איש איש על גורלו נחרץ, בין לטוב ובין לרע, בין חיים ובין […]
ילד מטריה
ילד מטריה היה איתי ילד אחד ביסודי שאני זוכרת אותו יותר טוב מכולם. לא בגלל שהוא היה הכי יפה ולא בגלל שהוא היה הכי חכם. בחורף היה לובש חולצות קצרות ובקיץ היה לובש מעילים ומטריות. "מה יש לך? למה לעצבן? למה לעשות סתם?" את המשקפיים שלו הוא הדביק עם סלוטייפ אחרי ששברו לו אותם בהפסקה […]
מעשה בשליח פיצה
"שומע, רוני? בטעות הכנו פיצה אחת יותר מדי. קח אותה הביתה, בסדר?" וכך אני נדחף החוצה, הרחק מלהט התנורים ואל צינת הרחוב האפרפרה. אדי החום דוחקים אותי הרחק מהפיצרייה, כמו הייתי בעצמי משלוח, שצריך להגיע ליעדו בתוך שלושים דקות לכל היותר, לפני שיתקרר ויפוג תוקפו. הביתה. איזו שליחות משונה. רק היום פסעתי אל מפתנם של […]
שיר ערש
" איך יכול אדם לשיר שיר ערש לעצמו? איך יכול אדם להאמין שהוא לבד?.." ( דורי מנור ) יונתן ישב בשקט, על כיסא הנדנדה הגדול. גופו הצנום התגמד עוד יותר לעומת גודלו של המושב. כשקצה הכיסא מתנשא מעל ראשו, ורגליו מיטלטלות בין שמים וארץ, נדמה כאילו הוא גמד בארץ ענקים. כאילו הוא עצמו דמות הלקוחה […]
ירוק ושחור
ירוק ושחור / ליאור אזגורי איני יודע מה לעשות, אני מלא בספק ושאלות הרי מצווה אני לעבוד, להתפרנס,, האם עלי לסמוך רק על הנס? בכל יום אני יוצא לשדה בכל יום אני לך מודה בסוף כל יום קצת כסף מקבל, קונה מעט אוכל – ואוכל. ועכשיו מחויב בהלכות שמיטה, בלב אני מרגיש צביטה כמו בעיטה […]
יפיה של השבתה
יפיה של השבתה יניב רותם סְתָיו, שְׁמִיטָה. אֲדָמָה נֶעֱזָבָה בּוֹדְדָה, עֲצוּבָה. הַגַּנָּנִים אֵינָם מְטַפְּלִים. הַצְּמָחִים הַיְרֻקִּים נוֹבְלִים, חוּמִים. סְתָיו, שְׁמִיטָה. חֹרֶף, שְׁמִיטָה. אֲדָמָה כְּבָר הִתְרַגְּלָה. עֵצִים עֲרֻמִּים, רֵיקִים. שְׁחֹרִים. מַיִם יוֹרְדִים, אֲדָמָה מְגַלָּה. יָפְיָהּ שֶׁל הַשְׁבָּתָה. חֹרֶף, שְׁמִיטָה. אָבִיב, שְׁמִיטָה. שֶׁמֶשׁ מְגִיחָה. נִצָּנִים שֶׁל פְּרִיחָה. נִיחוֹחוֹת שֶׁל הַתְחָלָה. אֲדָמָה רְגוּעָה, יְרוֹקָה. הַתְחָלָה שֶׁל נְבִיטָה. אָבִיב, […]
אנשי האדמה
אנשי האדמה / יונתן קובלסקי אנשי האדמה, עובדי כפיים שמים בארץ מבטחם. נוטעים בארץ גורלם. מעבירים חלקותיהם מדור לדור, הנחלה להם מקור חיים ומזונם, ומניין בשביעית תימצא פרנסתם? שנת השמיטה, שנה מסובכת, מצד אחד קשה, מצד אחר משחררת, שנת חופש, אגירת כוחות ומנוחה גם לחקלאי וגם לאדמה אך מי יחזיק את העובדים? ומי להם ידאג? […]
השנה השביעית
השנה השביעית / איתן שיינפלד שש שנים – חורשים, זורעים, משקים, מתפללים, מחכים ואז קוצרים, אורזים, מוכרים, מזיעים עייפים. שנה שביעית נחים – קפה במרפסת מול השדה, סומכים על אלוקים, מסתכלים למרחבים – כמו שבת ארוכה- מעין עולם הבא עד כמה אהבת את היצירה?
בית
לא הרסתי. היה הרוס מזמן, לבנים מחוברות בדמי ודמעות ששרפו רק אותי הבית הזה היה הרוס מזמן הרס שנבנה בתוכי עד אשר נפשי קאה אותו מעליה קיא אשר בנה מחדש את ביתי עד כמה אהבת את היצירה?
