המתג/ אוריאל רוזנפלד
הַמֶּתֶג נִלְחַץ הַמְּנוֹרָה לֹא יָדְעָה מָה קָרָה נִהְיָה חֹשֶׁךְ אֵיפֹה הַדֻּבִּי? הַמֶּתֶג נִלְחַץ מַּעֲגָל חַשְׁמַלִּי נִקְטָע אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ לֹא רָאִיתִי את הילד הַמֶּתֶג נִלְחַץ לֹא הִגִּיעַ אֵלַי דָּם פִּתְאוֹם שָׁמַעְתִּי רַעַשׁ מָה זֶה? הַמֶּתֶג בֶּאֱמֶת נִלְחַץ פִּתְאוֹם יֵשׁ אוֹר הַמְּנוֹרָה נִרְגְּעָה שָׁמַעְתִּי אֶת הילד ואת צחצוח שיניו עד כמה אהבת את היצירה?
היצירה הכבולה/יעקב ריישטיין
על כסא מרופד כבולה יצירה שרשראות מלובנות אותה חונקים מהצדדים נאחזים לולאות אש מושכים ומשנים מתיכים ומעקמים פוליטיקאים. פילוסופים. מורים. תלמידים מושכים והיא נשרפת בלהבת נצח כבשלהם משנים להוכיח השקפותיהם היא צועקת בדממה לא נשארה ממנה צורה למעלה מביטים היוצרים בדמעות מה עוללו לעולל? צועקים את טיוטיהם קוברים מפני מעריצים שואלים למה אנחנו כותבים עד […]
אשריכם, אשריכן!/נחמיה דויטש
עליתי על אוטובוס לצומת הגוש, קו שלוש שמונה שתיים, לביתי באלו"ש. התקדמתי לסוף, שם התיישבתי, ובשורה לידי כבר יושבת לה מישהי. תלתלים חומים, בלנסטון וסריג, תיכוניסטית סטנדרטית, לא משהו חריג נשענתי על החלון, ניסיתי להירדם אבל הדרכים הפריעו, כנסיעותי קודם לכן הנפתי מבט לבחורה לצידי, ועיני נפערו למראה שמולי גמרא מגילה פתוחה לפניה חבילת עטים […]
אודליה זנזורי
אודליה זנזורי אוֹי לוֹ, לְאוֹהֵב הַשָּׁוְא. לִשְׁבוּר הַלֵּב הַנִּצְחִי, שֶׁאֵין מְנַחֲמוֹ. אוֹי לוֹ, לָאוֹהֵב יוֹתֵר- כְּשֶׁיִּרְאֶה אֶת יַד אֲהוּבָתוֹ, אוֹחֶזֶת בִּידֵי אַחֵר. וְלִבָּם יוֹצֵא זֶה לָזוֹ, וּצְחוֹקָם הַפּוֹרֵחַ מַצְלִיף בְּלִבּוֹ. אוֹי לָאוֹהֵב, אוֹי לַאֲהוּבָתוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ. לִשְׂפָתָיו הַנּוֹדְמוֹת וּלְרוּחוֹ הַשְּׁבוּרָה, אֲשֶׁר אֵין בָּעוֹלָם הַיָּכוֹל לַאֲחוֹתָהּ מִלְּבַד לֵב אֲהוּבָתוֹ הָאוֹבֵד. וּמָה לֹא הָיָה נוֹתֵן לְמַעֲנָהּ? גַּם […]
הילה/ חנה-לאה עקיבא
ושם את נמצאת למעלה, בשמיים, זוהרת מעל כולנו צחוקך העליז מאיר את השמיים השחורים מיפה את דרכנו הקשה עם אלונקה על הכתף ושיר בפי ממשיך אני לצעוד בדרך העפר ושניים אוהבים ולא לאחד מהם את אהבה בליבנו אלייך, אהבה שכולה תום זה לא גור אריות וזה אינו אבי האומה רק שני חיילים טובעים תחת גשם […]
ירח זהה/ תהילה זאבי
יָרֵחַ זֵהֶה/ תהילה זאבי אוֹתוֹ יָרֵחַ שֶׁרָאָה אוֹתִי בּוֹכָה אוֹתוֹ יָרֵחַ, הוּא יִרְאֶה אוֹתִי שְׂמֵחָה כְּמוֹ סוּפָה שֶׁל אוֹשֵׁר לִפְעָמִים הַיָּרֵחַ עָגוֹל כְּמוֹ גַּלְגַּל הַחַיִּים הוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּנּוֹת וְאוּלַי גַּם לִבְכּוֹת אִתִּי לְפָחוֹת הוּא תָּמִיד לְיָדִי אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַיָּרֵחַ גַּם כְּשֶׁלִּפְעָמִים צוֹרֵחַ תִּחְיִי תִּתְקַדְּמִי תִּשְׁכְּחִי כִּשְׁלוֹנוֹת תִּזְכְּרִי הַצְּלָחוֹת אוֹתוֹ יָרֵחַ שֶׁרָאָה אוֹתִי בּוֹכָה אוֹתוֹ […]
שרשרת פנינים / דניאלה קולב
שרשרת פנינים אז אתה הולך, עוזב, משאיר אותי שבור, סדוק, מצולק, כואב. ואני נופל, מטה, עוד קצת, עוד קצת, רק מבקש שתחזור, מתחנן שתזכור, מבקש סליחה. סליחה על היותי אנושי ופגוע. סליחה על כך שאני תלותי ודביק, סליחה על כל המעמסה שאני גורם לך. והבור בתחתית הלב נפער, והכאב הוא פשוט דבר אכזר, לוקח, קורע, […]
עץ החיים/איתן ויזל
על מגש של כסף גדלנו, זכים וטהורים. ומי זהב שתינו, עמוקים וצלולים. אך מהיכן וכיצד הגענו, לא נגע ונבין. זהו עץ ארוך ארוך, גבוה ועבה. בו כל אחד הוא פרח, וכל אחת עלה. והעץ רם ונישא, גבוה מעל כל העם. ועולו כבד כאוניית משא. אכן, הוא הזקן באדם . והגן שמור, אין יוצא ואין נכנס. […]
חמוצים וגם "אדם שקוף"
חמוצים / ליבי בלוך לָקַחְתִּי, אֶת כֹּל הַדְּבָרִים הַמַּעֲלִיבִים שֶׁאָמְרוּ לִי… וְשַׂמְתִּי בְּצִנְצֶנֶת, עִם חֹמֶץ, וְפִלְפֵּל אַנְגְּלִי. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי בְּעוֹד חוֹדְשַׁיִם… מִלִּים מַעֲלִיבוֹת- יִהְיוּ אַחְלָה חֲמוּצִים. אדם שקוף / ליבי בלוך אני אדם שקוף אני אדם שקוף שלפעמים אתם עוברים לידו ונתקלים עם הכתף ולא מרגישים ולא שמים לב וממשיכים בדרככם למחוז חפצכם ואתם […]
לכל אדם יש חלון / יערה המל
לכל אדם יש חלון שנתן לו אלוהים, ונתנו לו אביו ואמו וחבריו. חלון צר אופקים או רחב אופקים. אלוהים נתן לאדם חלון רחב הוא יודע אותו ללא רבב. אביו ואמו נתנו לו חלון רחב ככל האפשר, ברגע של הארה שניתנה להם בשעת לידתו. חבריו נתנו לו חלון רחב של הכלה על כל צדדיו, וצר של […]
