רוח ים
כִּי הַכְּאֵב הוּא לֹא מַרְפֵּה הוּא רַק לוֹפֵת בְּיָד חַמָּה יוֹתֵר אֶת הַלֵּב וּדְמוּתִי כָּרוּחַ הַמְּהַלֶּכֶת עַל פְּנֵי הַיָּם וּמַרְגִּישָׁהּ בִּלְפִיתָתוֹ שֶׁל גַּעְגּוּעַ וְגַלֶּיהָ רֻחֲקוּ מִמֶּנָּה שׁוֹלְחִים כְּאֵב חִבָּתָם אָנֶה וְאָנָה וּמִתְנַפְּצִים בְּעַצְמָהּ עַל אֶבֶן קָשֶׁה שׁוֹצְפִים, כּוֹעֲסִים וְכוֹאֲבִים וּצְבִיטַת גַּעְגּוּעַ חַדָּה מְהַדְהֶדֶת בְּלִבָּם וּמִפְּאַת כְּאֵב עֵינֵיהֶם זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת שֶׁל מֶלַח וְקֶצֶף גַּעֲגוּעָם נָמוֹג בְּקִרְבָּם […]
חרטה
וְכִנְשׂוּא עָווֹן הַחֵטְא עַל פָּנַיִךְ וּכְהֵעָלוּתֵךְ עַל שְׂפָתַיִךְ אֶת בְּדַלֵּי מִלּוֹת הַסְּלִיחָה הַאִם לִבֵּךְ פָּעַם בִּכְאֵב נִצְבַּט מִבּוּשָׁה? כִּי פָּנַיִךְ מַסְבִּירוֹת אֵלַי סְלִיחָתֵךָ וּפִיךָ הוֹמֶה בְּגַעֲגוּעַ וַחֲרָטָה אַךְ עֵינַיִךְ אֵינָן אוֹמְרוֹת לִי דָּבָר נֶאֱטָמוֹת בִּקְרִירוּת, חֲשׂוּכוֹת בְּאַהֲבָה וּצְעָרֵךְ, וּכְאֵבֶךְ, מָה הֵם שָׁבִים כְּשֶׁאַתְּ אֵינְךָ מֵישִׁירָה עִם עַצְמְךָ כְּשֶׁאַתְּ מַמְשִׁיכָה לִצְעֹד בְּשָׁעֳלֵי הַצְּלָלִים עד כמה אהבת […]
שלכת
עָלֶה אֶחָד שֶׁעוֹד מַחֲזִיק מַעֲמָד מְפֻחָד נִרְעַד עָלֶה אֶחָד שֶׁנִּשְׁאַר לְבַד עד כמה אהבת את היצירה?
לא הכל ידוע לנו / נעם אהובה לנגמן
לא הכול ידוע לנו / נעם אהובה לנגמן כולם אומרים לי כל הזמן שאני יותר מידי ילדה טובה, שלכולם מותר לצאת קצת לבלות וליהנות. אבל אני לא יכולתי לצאת וגם לא רציתי לצאת כי רציתי לסיים את האוניברסיטה בהצטיינות. אחרי פורים שמעתי לחשושים מאחרי הגב שלי שיש כמה תלמידים יותר טובים ממני, וזה ממש כאב […]
ממשיך ללחום / צרי נוטמן
בשדה הקרב עומד לוחם, עיניו בולטות וליבו הולם. מחזיק את הנשק כאחוז דיבוק, הוא מרגיש לחץ וגרונו חנוק. אך הלוחם הזה אינו עוצר, את הקושי כזכוכית הוא שובר. בשדה הקרב הוא מרגיש את החום, למרות המצב הוא ממשיך ללחום. מול פני האויב עומד לוחם, למרות הכאב הוא עדיין נושם. הוא אוחז בחרב […]
לגלות את האמת
זה היה תחילת בתחילית הלימודים של כיתה ז אני וחברותי אורן ורוני הלכנו לבית הספר ביחד בפעם הראשונה נכנסו לבית הספר רוני ואורן היו באותה כיתה ואני הייתי בכיתה אחר קצת התבאסנו אבל לא נורא היה צלצול כול אחת הלכה לכיתה שלה המורה הסבירה מה היה השנה בבית הספר על התנדבויות פעילויות שעורי חינוך וכמובן […]
לחזור לעוף
לחזור לעוף \ אפרת חיה ווז'ניצה אמא תמיד שנאה את פרפרי הלילה. היא אמרה שהם מזיקים, מכוערים וחסרי תועלת. הם תמיד היו נכנסים דרך החלונות והדלתות ומחוררים את הווילונות המעוצבים שאמא הקפידה לתלות בכל רחבי הבית. אמא מעולם לא שנאה מישהו או משהו כפי ששנאה אותם, ומעולם לא הבנתי למה. וכמו ששנאה את פרפרי הלילה, […]
מן הַתְּמוּנָה שֶׁהָיְתָה, לַתְּמוּנָה שֶׁתְּהֵא \ דביר אהרון
מִבַּעַל אוֹהֵב, לְמַצֵּבָה. מֵחִבּוּק חַם לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, לִשְׁנַת אֵבֶל. מֵחַיִּים, לַמָּוֶת. מִלְּסַפֵּר לַתִּינוֹק הָרִאשׁוֹן 'אַיֵּה פְּלוּטוֹ', לְחִפּוּשׂ תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלַת הַבֵּן הַיָּחִיד התּוֹהֶה, 'אַיֵּה אַבָּא'? מִגִּדּוּל יֶלֶד, לְגִדּוּל יֶלֶד. מֵאִשָּׁה נְשׂוּאָה, לָאַלְמָנָה. מִיּוֹם נִשּׂוּאִין, לְיָארְצַיְט. מִבִּרְכַת חֲכָמִים, לִבְרָכָה אִישִׁית – "מַצִּיב גְּבוּל אַלְמָנָה'. יוֹתֵר כִּתְפִלָּה, דְּרִישָׁה – 'הַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה'! אַלְמָנָה. מֵאֲמִירַת שָׁלוֹם בְּצֵאתוֹ לַיְּשִׁיבָה, לַאֲמִירַת […]
ראפ החיים החולפים / עידו פרץ
ראפ החיים חולפים / עידו פרץ החיים שלי חולפים בדיוק מול הפנים וגדלתי וגדלתי ועברו המון שנים תמיד רציתי לגדול ממש מהר מהר אבל הבנתי שהחיים טובים כשמצאתי חבר ועוד חבר אני כבר לא ממהר להתבגר הפעם עשיתי את זה חשבתי על דברים התמקדתי ולאט לאט השתפרתי בלימודים פתאום הייתי שמח העצב לא מגיע הוא […]
השיר האהוב עליי/ עילאי בן שמחון
השיר האהוב עליי / עילאי בן שמחון הנה השיר האהוב עליי אותו אני קורא כל יום הנה השיר האהוב עליי אותו אני אוהב בכל לבבי למרות שחברי אותו לא אוהבים האם הם עצובים? האם הם עצבניים? למה את השיר הם לא אוהבים? למרות זאת זה השיר האהוב עליי ואותו אני שר לבדי. עד כמה אהבת […]
