בטירת כרמל הישנה/ ליאל גבל
בטירת כרמל הישנה / ליאל גבל בטירת כרמל הישנה בין הבניינים לבין חזירי הבר יש תחנת אוטובוס מוכרת עם משהו לא מוכר דממה שררה ברחוב כשנפלה עלינו הבשורה ליד תחנת האוטובוס עומד שלט הריסה. עד כמה אהבת את היצירה?
אומן הגוונים- דבורה שר
אומן הגוונים/ דבורה שר אנחנו צבע אחד אך לכל אחד יש את גווניו הייחודיים. אנחנו צבע אחד אך לצבע הזה גוונים שונים. מישהו כחול בצבע הים מישהו אדום בצבע הדם מישהו אפילו עוד לא בחר את הצבע שלו. אך כולנו יודעים כולנו יודעים שמה שמשקף אותנו זה לא הגוון ולא הצבע אלא האומן שבחר להשתמש […]
התפילה שלנו
תפילה זהו זמן של בקשה זמן שבו בכל מילה יש כוונה זמן שבו לכל פיוט ישנו מנגינה זמן שבו החוטא מביע חרטה זמן שהוא המאושר מביע הללה זמן שבו לכל מחשבה יש דרך משלה זמן קצר שהמלאכה היא מרובה זמן אמיתי עם שמו זמן מיוחד עם בורא עולם ומלואו זמן עם הודו שאין עוד מלבדו […]
יודעת שיראל צדוק
אלו הם שמביטים בי מן הבית, שמסתכלים מעבר לגלים. שלהם לקחנו את הנצח, ובתמורה נתנו לנו חיים. הם החרמון והכינרת, הכרמל והשומרון. הם ירושלים והנגב, הגליל והירקון. הם שאין להם שפתיים, שהם רק מנגינה שאין לה סוף. שעל כפות ידיהם אני פוסעת, שמהלכים איתי על קו החוף. כי הם הגאון והם הסבל, הם הניצחון וההפסד. הם החירות והם הפחד, התרופה והכאב. הם השיר והם השקט, המלחמה והשלום. אלו הם שאין בם צער, שמרחוק שרים לי דרור. הם שידיי פרושות לעברם, ואין דבר שיוכלו לקחת. שקולם לוחש לי תפילה לדרך, וקורא לי שאזכור. הם מביטים בי, מבעד ליופי, ומבעד לאושר ולשכול. הם מביטים בי, ואני לא מכירה, אבל יודעת. עד כמה אהבת את היצירה?
עיניים /אורי אייזנטל
רואות מה שהן רוצות, אין לך שליטה – הן פשוט רצות… קולטות הכל גם אם לא נשמע קול. מביעות רגשות, מסמלות מחשבות. עיניים טהורות עיניים רואות… עיניים יוצרות אמון, עיניים מוציאות מריכוז. מחריבות עולמות, עליהן מתבססות אהבות עמוקות ויציבות. מרצדות כמו שלהבות קופצות וקורצות צוחקות בוהקות. דלקת בעיניים הכל נחתך לשניים אינך רואה אינך מבין […]
אלהים / נריה שמעון סרוסי
תקשיב. הגיע הזמן לדבר. לא לא, זה לא שאתה חסר – ואולי כן? פשוט תבין, אני אוהב אותך והכל, אבל אני, אני לא מבין – אני רואה אותך בכל ולא רואה אותך מולי. לא רק עוזי חיטמן יכול לשיר 'אלוהים שלי', כי אתה גם של סבא וגם של אבא ושל הילדה היפה מהסניף וכן, אתה […]
אשרי הזיקוק נריה שמעון סרוסי
ברור. ברור שהיא תתעקש על זה. בכל שנה היא מתעקשת על זה. וזה לא משנה כמה שערות לבנות נוספות לשערו וזקנו מדי שנה, כמה מילים כבדות ייצטרפו ללקסיקון המילים שלו כמו: אוח, הופלה, ואתה יודע מה היה לנו פעם… פעם – אולי זה העניין. כמה שהוא מתגעגע לפעם. לימים אחרים. אבל היום זה לא פעם […]
מנהיג הילדים/מיטל פרידלר
"טררררררר" השעון המעורר העיר את ניצן משנתה עמוקה. ניצן שלחה יד לכבותו, אך לפתע נזכרה מה קורה היום וקמה בהתרגשות. לפני כמה ימים נשלחה אליה הודעה, שמועצת הילדים מזמינה אותה ואת כל הילדים להיפגש, היום, בעולם הילדים, למפגש מיוחד. היא ממש אהבה את עולם הילדים, העולם הזה הוא חלומו של כל ילד: עולם שאותו מנהלים […]
עולם הפוך / נהוראי סיבוני
החיים עוברים לי מול העיניים ואני נותן לזה לקרות כי, מה יעזור לי לחיות תחיים בדרך שלי שטובה בשבילי. בעולם הפוך, כשההומור אסור, ואי אפשר לצחוק על החיים שממשיכים ולא עוצרים, לא נותנים לעכל את הקטע, שהכל פה התהפך ברגע. מה שהיה כבר מת, ולצערי זאת האמת. וזה מוזר להיות נורמלי בעולם שמתנהג הפוך, תחיה […]
הכאב שחי אצלי בלב / נהוראי סיבוני
אני כותב על הכאב, שיושב אצלי בלב. ואני כותב על המחשבות, שאת הראש הן לא עוזבות. ואני כותב על האכזבות, שבאות לרוב בשבתות. ואני כותב על הפצעים, שאף פעם לא מחלימים. ואני כותב על הצלקות, שעל העור הן מציירות. ויש כאב שחי אצלי בלב שבתוך החדרים מנגן הוא על העצבים ממש כמו על קלידים יושב […]
