האגדה על הגן
מסופר על אגדה בת 100 שנים. האגדה מספרת על גן משחקים נטוש, באגדה מסופר על מאות ילדים שנעלמו ונשכחו דרך הגן, כשאני מתכוונת נעלמו-אז זה באמת נעלמו, כאילו מעולם לא היו. נכון שזה לפני 100 שנה, אבל אני מרגישה שזה קרה גם למישהו מחיי. אה רגע, אני עלמה, בת 15, אני בת יחידה וגרה בבית […]
ימים יגידו
ימים יגידו מאת: עדי שילה טיפות גשם גדולות הרטיבו את הארץ. הרעמים הרעידו את ירושלים והברקים נראו עד למרחקים. הרוח הקרה של ירושלים הוסיפה לכל התפאורה החורפית. רחל הידקה את צעיפה לגופה, מנסה לעצור את הדמעות שחנקו את גרונה. "אבא!" קולה נעלם בקול הרעם החזק שנשמע לפתע. "את עוד מנסה לענות לי?" קולו של […]
זכרון אחרון מזיכרון
זכרון אחרון מזיכרון את: עדי שילה "לא!!" זעקות הכאב נשמעו בכל מושבת זכרון יעקב. טיפות דם טיפטפו על הרצפות בחדר. הכאב היה צורב וגופה השברירי של שרה לא עמד עוד בסבל הנוראי. אך היא לא נכנעת, לא עכשיו ולא לתורכים. היא לא תגלה להם היכן מתחבאים חבריה. "איפה כל החברים שלך? דברי! עכשיו!" […]
זיכרון רחוק
פרק 1: אור לבן הציף את עיניה של *אמה. היא שפשפה את עיניה בכף ידה וניסתה להתרגל לאור החזק שהיה בחדר. לאחר שראייתה התבהרה, יכלה אמה לראות שהיא שוכבת במיטה בחדר לא מוכר. ליד מיטתה הייתה עוד מיטה ועליה ישבה נערה וקראה ספר. אמה ידעה שהיא אמורה להכיר את הנערה, אך לא עלה בשום […]
אופק
אופק / אביטל וויס שביל קטן ללא סוף ידוע סב לכל מקום חייב לנוע על דרכו נושרים עלים כתומים ואדומים נאספים הם בערמות כך הוא רואה לצדי הבתים טיפות נוטפות שם בהמשך הדרך מפאת סקרנותו ממשיך הוא והולך ומטיפות למטר עז שלוליות לצידו ממשיך השביל עוד בדרכו והנה פתיתים זעירים ומרהיבים וכל כך מגוונים ועדיין […]
דמעה
בס"ד דמעה/נגה גרצוולף הוא בוהה במסך, מילים עפות סחור סחור, דמויות מצויירות לו. הוא מכיר אותן. חושב. הדמיון והתבונה בתוך קופסה. טלפון. הגדילה מפסיקה. הוא חושב שהוא יודע מה זה שמחה, הוא חושב שהוא יודע מה זה דמעה ועוד דמעה. הוא סגור. דמויות מצוירות, דמויות אמיתיות. מידע, מלא מידע. הוא חשוף, הכל בתוך הקופסא. יש […]
העלה האחרון
העלה האחרון – נועה רוזנבלט העלה הכתום הבוהק נתלה על ענף העץ פוקע עם החום של מאה להבות אש הולכות ומתחזקות וכשהרוח החדה עוברת, הוא ממשיך להחזיק מתנועע במקומו, נאחז בכל כוחו הימים חולפים והלהבות מהבהבות נשארה חלודה עמומה ורק חיבור חלש נותר רואה את חבריו נופלים ברכות לאדמה הקרירה וכשהאש מתה והעלה בקושי אוחז משב הקרח התחזק מידי והאפר פוגש את הקרקע הפריכה עד כמה אהבת את היצירה?
בדרך
בַּדֶּרֶךְ לַמַּכֹּלֶת הַקְּטַנָּה בַּשְּׁכוּנָה ב הַקֹּר חוֹדֵר לְעֶצֶם אַךְ הִיא, חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ מַשְׁמִיעָה קוֹל רִנָּה מְדַלֶּגֶת בֵּין הַשְּׁלוּלִיּוֹת. בֵּין הַבָּתִּים הַיְּשָׁנִים הָרוּחַ צוֹעֶקֶת אַךְ הִיא חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ, כּוֹתֶבֶת שִׁיר לֶאֱלֹהִים בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה הַבַּיְתָה, בֵּין אַנְשֵׁי הַכְּפוֹר נַפְשִׁי פִּסְקָה לְרֶגַע חָשַׁבְתִּי לִכְתֹּב שִׁיר אַךְ מִי הֵן הַטּוֹבוֹת הָרָעוֹת הַהֵן שֶׁעוֹצְרוֹת נַפְשִׁי מִלֶּכֶת קוֹרְעוֹת אֶת מֵיתְרֵי אָהַבְתִּי […]
כל נשמות בני האדם
כָּל נִשְׁמוֹת בְּנֵי הָאָדָם חוֹזְרוֹת אֲלֵיהֶם עִם שַׁחַר. כִּמְעַט כֻּלָּם, אֶחָד קָם עַל רֶגֶל יָמִין אוֹ עַל רֶגֶל שְׂמֹאל, וְאֶחָד בְּלִי רַגְלַיִם בִּכְלָל. כָּל אָדָם צָרִיךְ לִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ מָה תַּפְקִידוֹ, וּלְהַתְמִיד יוֹם יוֹם לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם. זֹאת הַמַּטָּרָה. זאת הַתַּכְלִית. כָּכָה הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת. כָּל אֶחָד הוּא מְיֻחָד, כָּך אוֹמְרִים אַךְ בְּסוֹף אוֹתוֹ הַיּוֹם רַק […]
הזמנה לבכי
בוא ותבכה ילדי הקט ירוקי המדים יגיעו עוד מעט אתה עוזב אך אני נשאר אראה את הירוק הופך למדבר אתה נטעת אותי עץ תמר קטן בבור איפה שפצמ"ר נחת בגן טיפלת בי ,ראיתי אותך צוחק חוזר מהים בלילה כולך מפהק הפרחת לי את השממה שלא אהיה לבד שרשרת של כתומים שנותנת לי יד היית יושב […]
