היצירה הכבולה/יעקב ריישטיין
על כסא מרופד כבולה יצירה שרשראות מלובנות אותה חונקים מהצדדים נאחזים לולאות אש מושכים ומשנים מתיכים ומעקמים פוליטיקאים. פילוסופים. מורים. תלמידים מושכים והיא נשרפת בלהבת נצח כבשלהם משנים להוכיח השקפותיהם היא צועקת בדממה לא נשארה ממנה צורה למעלה מביטים היוצרים בדמעות מה עוללו לעולל? צועקים את טיוטיהם קוברים מפני מעריצים שואלים למה אנחנו כותבים עד […]
אשריכם, אשריכן!/נחמיה דויטש
עליתי על אוטובוס לצומת הגוש, קו שלוש שמונה שתיים, לביתי באלו"ש. התקדמתי לסוף, שם התיישבתי, ובשורה לידי כבר יושבת לה מישהי. תלתלים חומים, בלנסטון וסריג, תיכוניסטית סטנדרטית, לא משהו חריג נשענתי על החלון, ניסיתי להירדם אבל הדרכים הפריעו, כנסיעותי קודם לכן הנפתי מבט לבחורה לצידי, ועיני נפערו למראה שמולי גמרא מגילה פתוחה לפניה חבילת עטים […]
מיץ,אשי בלטך
*מיץ* מיץ תפוזים סחטתי ואת חולצתי לכלכתי. את התפוזים למיץ לא קניתי, את התפוזים למיץ קטפתי. לסחוט את התפוזים היה כיף, אך עם כך גם מעייף, מהמיץ שסחטתי לא רק אני שתיתי, את המיץ שסחטתי חילקתי. את המיץ כולם שתו ומכך הם נהנו… עד כמה אהבת את היצירה?
לקום מחדש / יהודית חג'בי
לקום מחדש "הוא עומד, הוא עומד" צעקנו כולנו בהתרגשות, דוד אחי הקטן בן השנה הצליח לעמוד!!! "טראח" נשמע קול גדול. קופסת הלגו שמאחורי אחי הקטן נפלה, בכי נשמע. עד שהוא הצליח, מסכן קטן. השעה שבע בערב, ואמא ביקשה שנכנס אחד אחרי השני להתקלח ולישון… "אני מתקלחת ראשונה", צעקתי בקול, הוצאתי לשון לעבר אחותי בת […]
אודליה זנזורי
אודליה זנזורי אוֹי לוֹ, לְאוֹהֵב הַשָּׁוְא. לִשְׁבוּר הַלֵּב הַנִּצְחִי, שֶׁאֵין מְנַחֲמוֹ. אוֹי לוֹ, לָאוֹהֵב יוֹתֵר- כְּשֶׁיִּרְאֶה אֶת יַד אֲהוּבָתוֹ, אוֹחֶזֶת בִּידֵי אַחֵר. וְלִבָּם יוֹצֵא זֶה לָזוֹ, וּצְחוֹקָם הַפּוֹרֵחַ מַצְלִיף בְּלִבּוֹ. אוֹי לָאוֹהֵב, אוֹי לַאֲהוּבָתוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ. לִשְׂפָתָיו הַנּוֹדְמוֹת וּלְרוּחוֹ הַשְּׁבוּרָה, אֲשֶׁר אֵין בָּעוֹלָם הַיָּכוֹל לַאֲחוֹתָהּ מִלְּבַד לֵב אֲהוּבָתוֹ הָאוֹבֵד. וּמָה לֹא הָיָה נוֹתֵן לְמַעֲנָהּ? גַּם […]
אחת נגד אחד/ מעיין ויצ'נר
“מה זאת אומרת, את לא באה?" עמדתי מול אריאנה, כמעט צועקת. "ששש," היא השתיקה אותי. "מישהו ישמע!" "תסבירי." הנמכתי את קולי כמו שביקשה. "אני ממש רוצה לבוא למירוץ, אבל אני פשוט לא יכולה! אני בחו"ל בחמישי!" אריאנה תופפה על הבטון ממנו עשויים הקירות. "אני ממש מצטערת. אני יודעת כמה זה חשוב לך." "לא משנה," הדבקתי […]
זה הזמן לסלוח נהרה חיה סנה
זה הזמן לסלוח מאת: נהרה חיה סנה זה הזמן לסלוח, זה הזמן לנקות, את הנקודות על הלב, את האבנים שבבטן, כל אחד והסליחה שלו, כל אחד וסודותיו. גם מקרוב, גם מרחוק כולם מבקשים סליחה, חוץ מאחת שלא מבינה, שלא קולטת את השנאה הבועטת בבטני, את השנאה שמוציאה אותי מכליי, שגורמת לי לרצות להכות, לקלל והכל […]
הדרך להווה נהרה חיה סנה
הדרך להווה מאת: נהרה חיה סנה הדרך הייתה ארוכה וחשוכה, כבר כמה ימים אנחנו בדרכים, מתפללים לנס, איך הגעתי לכאן? הכל התחיל באותו יום נורא הילדה הייתה אז בת 3, היא הגיעה לאימה אחרי חיפושים של חיפושית מסויימת, היינו אז רק בני 3, אמא לקחה אותנו, שטפה והלבישה אותנו בבגדי הלילה ואז אמרה: "אל תדאגי, […]
נפרדים או לא עופרי מקטובי
נפרדים או לא? כתבה: עופרי מקטובי פרק ראשון "תוציאי צלחות" אמרה לי אמי. היה אז יום שלישי השעה 19:00 התיישבנו לארוחת ערב. "דרור בוא" צעקה אמא שלי אל אבי "אנחנו מחכות" "רק שנייה" הוא צעק בחזרה. "אתה אף פעם לא יכול לבוא מתי שקוראים לך?!" התעצבנה עליו "אנחנו מחכות לך האוכל יתקרר" "אז תחכו שנייה […]
הילה/ חנה-לאה עקיבא
ושם את נמצאת למעלה, בשמיים, זוהרת מעל כולנו צחוקך העליז מאיר את השמיים השחורים מיפה את דרכנו הקשה עם אלונקה על הכתף ושיר בפי ממשיך אני לצעוד בדרך העפר ושניים אוהבים ולא לאחד מהם את אהבה בליבנו אלייך, אהבה שכולה תום זה לא גור אריות וזה אינו אבי האומה רק שני חיילים טובעים תחת גשם […]
