ספינת הדייגים/ יאר נגלר, זיו יששכר
ספינת דייגים נקלעה לסערה בלב ים. כל יושביה טבעו, מלבד שני גברים שהצליחו לשחות לאי קטן. שני הגברים האמינו בזה שחברות היא לא דבר גדול אחד, אלא מיליון דברים קטנים. והם גם האמינו בזה שחברים יוצרים זיכרונות שהלב שומר.הם גם היו חברי אמת שמראים את האהבה שלהם בזמנים קשים. שני הניצולים שהיו חברים טובים, עמדו […]
השיחה / שחר חדד
אבא שלי ממש איש אשכולות. סיפור מאת חדד איתן היה היה פעם מושבה קטנה בשם שקד במושבה היה המון אנשים אבל היה איש אחד מאוד בולט הוא היה מאוד בולט בגלל שהיה איש אשכולות ידע לעשות הכול לתקן, לבשל, לטפל בילדים הכול! קראו לו שמואל. יום אחד איש חדש הגיע למושבה וניסה להתיישב שם אך […]
אגדה סינית / תמר דבורה בובליל
ספורנו התחיל בכפר סיני נידח, שאפילו אנוש שכח. בכפר נולדו בלילה אחד שני ילדים באותו זמן בשכונה שונה, לבן ושחורה. לבן בעל עיניים חתוליות, שיער בוהק כשמש והתנהגותו נדמתה לאנשי הכפר כקללה. יחד אתו, באותו הזמן, נולדה שחורה אשר עיניה שחורות ככנפי עורב, ושיערה ארוך וכהה כמו הלילה, וחיוכה – ברכה. הילדים גדלו באותו הכפר, […]
הכל היה לא נודע! / רות הלל פרדמן
זה כבר חודשים שאני רודפת ומבלשת אחר אותם אנשים ואותם סודות שקריים. איני יודעת עוד כמה זמן אצטרך ללכת שולל אחר אותם מסלולים המובילים למבוי סתום. צרחה הגיעה לאוזני. סגרתי את עניי. "אם הלכתי בעניים עצומות ובשולל עד כאן" חשבתי לעצמי בקול, "אלך מכאן בעניים עצומות אך לא בשולל" התקדמתי בשקט ובעניים עצומות על רצפת […]
האור בקצה המנהרה / שילה פייגנבאום
"קבלו אותם, הלהקה הכי מדהימה בעולם!" ארני היה חבר בלהקה הזאת, הוא ניגן על הפסנתר המשוכלל שקנו לו בעלי הלהקה. כרגע הוא הופיע על הבמה כאשר כל הקהל מריע, לסטיב, הזמר. ארני מאז ומתמיד קינא בסטיב ולא אהב אותו בכלל. בזמן ההופעות הוא הכי שנא אותו כי כולם עודדו וצעקו רק לסטיב. לאחר ההופעה שהייתה […]
שטח אוהב / נוגה ניר
יש לי חיים די נורמליים אני קמה בבוקר ומתחילה להתארגן לבית הספר. לפעמים אני לוקחת אוכל אבל לא תמיד יש… ואם יש קצת קודם כל אני נותנת לשמונת האחים שמתחתי. זה בסדר אני כבר רגילה לזה, אני סוגרת את התיק ויוצאת לדרך. אני אציג את עצמי אני סוהה, אני בת 9 וחצי ואני גרה בפלסטין. […]
שקוף כדי לראות / נגה זאבי
המבטים הנדהמים צלפו בי כשוט המכה על הבשר החי, ובכל זאת- אני לא יכול להאשים אותם כל כך, רוב הזמן אני בלתי נראה, פשוט בגלל שהאנשים מסרבים לראות אותי. כמו הגוף חסר הראש שאתם רואים לפעמים במופעי שוליים, זה כאילו הוקפתי במראות בעלות זכוכית קשה, מעוותת. כשהם מתקרבים אלי הם רואים רק את הסביבה […]
מהדמיון שלי לזמן אחר / מיכל בורשטיין
"אימא עוד שתי דקות פליזזז" אני אומרת כשעיניי חצי עצומות ואני מתכסה בשמיכת הפוך החמה שלי. בחוץ יורד גשם וקר אני מצוננת, כואב לי הגרון ואני משתעלת בחוזקה הבוקר. "אני מכירה אותך מיכל שתי הדקות האלה תמיד נמשכות לשעתיים." אימא צועקת לי מלמטה. "אני לא מרגישה טוב," עניתי. אני שומעת את אימא שלי עולה במדרגות […]
כוחה של תפילה / אליה דיין
לילה סוער היה הלילה הזה. זוג, איש ואישה שגילם בסביבות השלושים, פסעו יחד כפופים תחת מעיל גדול. הם הילכו כך זמן מה עד שלבסוף הגיעו השניים אל פתח בקתה קטנה. קטנה עד כדי גיחוך. הזוג נעצר תחת גגון צר ורעוע מעל פתח בקתת העץ, ומאחר שהיו מוגנים מפני הגשם, הוריד האיש בזהירות את המעיל מעל […]
התחרות/ שירה רדאעי
הוא הרגיש את מבטו החודר של אלפסטו בעודו מסתכל עליו כך מלמעלה בבוז. ככה אתה נלחם? כבשתי את פני ברצפה ולא העזתי לדבר. ידעתי שאין טעם, שהמילים אשר יצאו מפי תהינה חסרות משמעות בעיני מורי, האיש שהלכתי בדרכו, האיש שלקח לי שניות ספורות כדיי לאכזב, האיש היחיד שהאמין בי. אני מצטער, אמרתי וידעתי שזה לא […]
