סוף סוף/ שושי קונסויק

סוף סוף הגיע פסק זמן, כשכל אחד נהיה יותר חברמן. משחקת עם מי שאני בקליק, להוציא הרבה ENERGIA, זה די מדליק. בתיק מקופלת ארוחה, כיף כיף וטעמי, אוכלים במנוחה. הכל כיפלי וסבבה, עד שנגמרה לי כל הבמבה. עד כמה אהבת את היצירה?

עד כמה אהבת את היצירה?

אני רק שיר עצוב / עדי דבך

אתה ואני, אנחנו כמו זיקוקים וסימפוניות שמתפוצצות בשמיים. איתך, אני חיה. כמו כל החלקים החסרים בליבי, הם סוף סוף מתנגשים. אז עצור את הזמן ממש כאן לאור הירח, כי אני אף פעם לא רוצה לעצום את עיניי. בלעדייך, אני מרגישה שבורה, כאילו אני חצי שלמה. בלעדייך, אין לי יד להחזיק. בלעדייך אני מרגישה קרועה, כמו […]

עד כמה אהבת את היצירה?

מבוך ללא מוצא/ נועה מנשה

הדלת נפתחת פעם בשנה וכל פעם שהיא נפתחת יוצאים ממנה בחורה ובחור. מעל הדלת רשום מספר השנים שנשארו לנו למצוא את היציאה. אני הייתי השני שנכנס לכאן, יחד עם חברתי הטובה ביותר, לילי שמה. אין לי מושג איפה אלו שנכנסו ראשונים נמצאים, וגם לא ממש אכפת לי כי אני אפילו לא יודע איפה אני נמצא. […]

עד כמה אהבת את היצירה?

פרק מספר, שם הפרק: כשהשחר נעלם/יעלה גאון

"קומי! הוא נעלם!" קול נמהר בשילוב הבל פה חמוץ העיר אותי משנתי. זה היה בוקר יום ראשון, מהימים האלה שאת רק רוצה להשאר מתחת לפוך החמים במיטה שלך ומקללת את השמש שהחליטה לזרוח. רק חבל שלא היה לי פוך. או מיטה. או דרך טובה יותר להתעורר. רטנתי ומיצמצתי בעיניי הדואבות אל מול אור הבוקר, כשלפתע, […]

עד כמה אהבת את היצירה?

החטיפה/ מורשה איינהורן

קמתי לחשכה גמורה. התיישבתי ודפקתי את הראש שלי בקיר. "אוו" צעקתי, למה תמיד זה קורה לי. הראש שלי הסתחרר מעט וניסיתי למקד עת העיניים שלי במשהו אבל לא היה במה, לא היה כלום חוץ מחושך. מיששתי סביבי וקלטתי שאני בסוג של "קופסא" קטנה. פתאום שמעתי קולות מוזרים. האזנתי. "כמה זמן היא כאן?", בעלת הקול הייתה […]

עד כמה אהבת את היצירה?

אחותי הקטנה גדולה/ ליה מרים דה לטואר

תמיד חלמתי על חברה הכי טובה לנצח. כזו חברה שלא תפגע בי ותבין אותי לא משנה מה. שנעשה הכול ביחד- נדבר בלי הפסקה, נאפה (ונשרוף), נצחק, נרקוד, נשיר קריוקי בלילה לבן עם מסכות פנים ונתבלבל בין הסוכר והמלח. אבל החיים לא מושלמים ואין חברה כזו. חוץ מהחברה שלי- אחותי הקטנה-גדולה. אחותי בת 7 והיא החברה […]

עד כמה אהבת את היצירה?

נשמה יתרה/ טליה שלום

שוב פעם, כמו בכל שבוע, את עוברת – חוזרת ללב שלך. למקום היחיד שאת יכולה להרגיש שלמה. עם עצמך. להתמסר לרגעים האלה, של הפשטות, של הנשמה שלך. הנשמה היתרה שלך. שוב פעם, כמו בכל שבוע, את עוברת – חוזרת למקום הרגוע הזה, למקום שרק שם את שלמה, למקום של קדושה עילאית, של שמחה פנימית. ושוב […]

עד כמה אהבת את היצירה?

את מסוגלת / הילה דניאלי

גם אם הדרך ארוכה, גם אם בחוץ עכשיו יש סערה, גם אם עכשיו אין לך כוח או שאולי אין קצת מצב רוח, את צריכה להאמין בעצמך בזכות מי שאת. תראי לעולם שאת מסוגלת. ורוצי לך למרחקים עכשיו, גם אם יש קצת חושך בחוץ. תאירי עם הקסם שלך, ורוצי לך למרחקים. אל תתני לאף לעצור את […]

עד כמה אהבת את היצירה?

בקיץ שעבר / הוני צ'קול

בקיץ שעבר טסתי לחופשה. אמא ארזה לי את המזוודה. שמעתי סיפורים קצת מפחידים על הטיסה, אבל לא האמנתי והייתה לי תקווה. בחדשות שאמא ואבא שומעים, יש דברים קצת מפחידים. אך ניסיתי להתעלם ולהתמלא תקווה שלא יקרה לי כלום בטיסה. בסוף שאלתי את עצמי שאלה- האם אני באמת רוצה טיסה? ואכלתי שניצל. עד כמה אהבת את […]

עד כמה אהבת את היצירה?

חלום ילדות/ הדר בן משה

היה לי פעם חלום קטן, ישן חסר כל סיכוי, הייתה לי פעם אהבה קטנה שגדלה וגדלה, היו לי זיכרונות ישנים, כאלה שנוצרים ונצברים. ולא היה שם אותך ואת האהבה שלך. רוצה אותך עמוק בתוך הלב, רוצה להרגיש לגעת ולהתקרב, רוצה רק אותך עוד היום. היו לי פעם חוויות רבות של עצב, שמחה , צעקות ומסיבות. […]

עד כמה אהבת את היצירה?
דילוג לתוכן