להמשיך בלי הפסקה /חנה חיה אלחיאני
לוקחת עוד נשימה, אומרת לך תודה, מכל האהבה הלב פועם בלי הפסקה. לראות את החוזקה , לנשום חזרה, נשארת ערה , להמשיך בלי הפסקה. אני לא מי שרציתי להיות, אם רק תתנו לי לחיות שוברת שתיקות. תמשיך לשמוע תפילות, מרגישה את החוזקות, כל הרוחות צועקות, המחשבות לא מפסיקות, תנו לי להמשיך בחלומות. הלב פועם בחוזקה […]
תמיד לצידך/ חנה אלחיאני
אני תמיד לצידך אל תוותרי . אל תישכחי את עצמך אף פעם גם אם תיפלי לתהומות עמוקות . אני כאן לצידך זאת אני תיזכרי גם אם קשה אל תוותרי על החלומות שלך בסוף תמיד אני נשארת איתך אף פעם אל תישכחי מי את אני איתך גם בטוב וברע באש ובמים . אני תמיד יהיה לצידך […]
למה / תרועה פייגלין
כעס,עצב, אכזבה. כל הרגשות שבאים אחרי ההודעה. למה ? כל כך הרבה חפים מפשע הרוגים. בשביל מה? מלחמה בלתי פוסקת. מלחמה שלא נגמרת. מלחמה עם כל כך הרבה פצועים. לופ שלא נגמר. השאלה היחידה היא. מי יתחיל ראשון? כמו משחק ילדים. וכולנו רק חיילים. ושני צדדים שלא יכנעו. עד כמה אהבת את היצירה?
חיים שלי יש היום פעולה / מלכה הורוויץ
חיים שלי, יש היום פעולה! "אחד, שניים, שלוש, ארבע מצווה! אחד, שניים, שלוש, ארבע, מצווה!" קיפצו חניכות שבט ניצנים מסניף באר קווה. "באר קווה! עולה עולה עולה עולה! באר קווה הכי שווה!" הן רצו וצרחו מורלים במסע. בת-ציון, מדריכת החוץ החייכנית, חייכה בסיפוק, והרגישה כמו אמא גאה. רק לפני חודשיים היא הגיעה לסניף, לשבט קטן […]
הנוסע בזמן / חן הרוש
אני חושבת שאני זוכרת את זה, אבל לא לגמרי. אולי הוא שיבש לי את הזיכרון, גרם לי להתחיל לשכוח. ואולי בעוד כמה שנים טובות לא יהיה לי שום מושג על המפגש הזה. ואם מישהו ישאל אותי אם ראיתי פעם אנשים שנראים שונים, באופן מיוחד, לא תהיה לי תגובה חיובית. לכן את מה שאני זוכרת אני […]
הדברים החשובים סמויים מן העין- החלל בשירות כדור הארץ / אבישי אסרף
שעת ערב מאוחרת , במושב נדלקו פנסי השבילים . ילדי המושב כבר סיימו את ארוחת הערב ולבשו את הפיג'מות. "כעת, הגיע הזמן לישון" אמר אבא, ונתן נשיקת לילה טוב ״אורי, הכנת מערכת למחר?" "אבא, מחר החופש הגדול מתחיל!" "מצטער אמר אבא, שכחתי. מאז שאימא חולה אני עסוק בעבודה ומשם אני נמצא איתה בבית החולים והלוואי […]
חלום מציאותי/ עדי בלייך
זה קרה כאשר טיילתי לתומי ביער הקסום היחיד שהיה בעולם בני התמותה, הרוח נשבה ברוחות הבריזה של הסתיו והעלים האדומים נשרו מהעצים לאט לאט על האדמה הלחה. ידעתי שאני לא הייתי צריכה לסטות מהשביל של הדרך אך זה לא היה באשמתי הבלעדית, "זו הייתה אשמתה של מיצי" חזרתי ואמרתי את זה לעצמי כמה וכמה פעמים […]
סליחה / הילה וילגה
סליחה- מילה כ"כ קטנה, כ"כ קשה להגיה סליחה- מילה כ"כ קטנה, וכ"כ חשובה סליחה- מילה כ"כ קטנה, מראה היא על קירבה סליחה- מילה כ"כ קטנה, וגם כ"כ גדולה סליחה- שעשיתי, שפגעתי, שהדאגתי אנשים סליחה- שאיכזבתי, שהכעסתי, בגללי הרגשתם אשמים סליחה- שלא חשבתי עליכם סליחה- שכ"כ הדאגתי אתכם סליחה- שבלי לחשוב גרמתי לליבכם לעצור סליחה- ששיגעתי […]
תאמיני לי / הילה וילגה
את כבר מיואשת, מהעולם ומעצמך את משומה בטוחה שהכל זה בגללך נמאס לך כבר לחיות, נמאס לך כבר לנשום את רוצה להתכסות ולישון, לישון, לישון. אז רציתי רק לומר שיש לך פה טעות את לא האשמה וזה הכל בכלל רק שטות את טובה יותר ממה שהם אומרים, את ראויה יותר ממה שהם חושבים. הלוואי שיכולתי […]
ביום בהיר / אחיה גרוס
ביום בהיר, כמו אסיר, הנני יושב וכותב לי שיר. אני סתם צוחק, פשוט דוחק, יושב מול הקיר ומצייר לי שיר. פעם אחת, בכיכר עם נחת, ישבנו וצחקנו באמצעה של העיר. הפצרת בי כי את ידייך ברצונך להתיר, מתוך הזוגיות שאין בה כלל מהות. שברת את לבי, באופן אגבי, והיה נראה כאילו אין בך שמץ של […]
