חברה יקרה / רבקה הלפרין
אני זוכרת את הפעם ההיא שבה שיחקת איתי באותו הזמן לחשת לי הבטחה אם העולם יפול את תשארי הבטחת נבנה יחד מגדלים בשמים ונדוג כוכבים לאדמה אמרת שתבואי איתי גם אם אקפוץ מצוקים גם אם הדרך למטה תהיה ארוכה………… מזמן הפסקתי לחשוב על כוכבים ומגדלים בשמים הפכו לזכרונות רחוקים ……… היית הופכת לרוחות רפאים אבל […]
בגלל הסביבה/ דניאל
תמיד מצייתת תמיד מקשיבה תמיד עושה רק בגלל הסביבה רוצה להיות כמו כולם לא שונה לא מקשיבה לביקורת בונה עושה כמצופה לא יוצאת מהקווים מתנהגת נחמד לא צוברת אויבים נראית רגילה ממש כמו כולם רק עוד נקודה קטנה בעולם מה ישתנה אם לא אספר מה כבר ייקרה אם קצת אשקר מה ישתנה אם אפסיק להקשיב […]
כיסית אדמתי/ דניאל (יעל רענן)
כיסית אדמתי שמים וארץ כסית שארי מלחמתי כיסית רצון עז ומרץ כיסית אהבה כנה לבורא גדולים וטובים זעקו בדממה ואני הקטן, השקט, היחיד איך אוכל לפעול בשממה שחרטה על דגלה להשמיד שממה של בסיס שהוא ערך שממה של אהבת ישראל שממה של מורי דרך שממה של כבוד ושל צדק ורק מהרוע יש ים גדול ושחור […]
לבדה,בשקט. / יהל בת שבע כהן
היא נראית כמו נסיכה מהאגדות. אצילית, שקטה ומתוקה, אחת כזו כשרואים ברגע הראשון ישר מתאהבים בה. אחת שהייתי רוצה לדבר איתה שעות, ולראות מיהי גם אחרי המבט הראשון. היא היתה כמו פרח ביער של קוצים. את מבטה החייכני והשקט אי אפשר להוציא מראש לא משנה כמה מאמץ אשקיע בכך ואת ההבדל בין הבנות שדיברה איתן […]
רצים / נעה פרוינד
הילדה רצה בגשם ראיתי אותה מפזזת בין הטיפות אוזניות משתלשלות בחוטים משני צדי ראשה היא רצה בגשם ולא היה אכפת לה שהטיפות הרטיבו את שיערה השופע או את טייץ הספורט הצמוד שלה כבר לא היה ניתן להבחין אם זו הגזרה או הגשם שהדביק אותו לעורה היא רצה ופשוט חייכה סתם כך חיוך מטושטש יכולתי להבחין […]
הרמוניה / נילי הראל
שמעתי מלודיה טהורה אצבעות מפזזות על קלידים צחורים מטפסות במעלה הסולם במרווחים של שלוש וחמש מידי פעם קוורטה מגוונת וספטימה חולמנית מעלה ומטה על צלילים יציבים והתווים משתלבים יחד באנושיות מגובשת חיים כולם בהרמוניה וגם כשהסקונדה מזיזה קצת באי נוחות אבל אז נפתרת למי ששואל ודו גבוה עונה לה בהחלטיות רקמת הצלילים פועמת בנועם שתי […]
צריחות שצרחתי/ אמונה בנימין
צריחות שצרחתי נואשת כואבת מתפללת לא מבינה איך הכל נגמר איך השמש הזורחת הפכה לפלורסנט מהבהב איך המצעים הפרחוניים הפכו למיטת בית חולים איך החיוך החם הפך לחיוך אחרון כשהכל נגמר עמדתי וצעקתי איך אפשר לעבור את החיים עד כמה אהבת את היצירה?
מתכון ללב שבור/ אמונה בנימין
מתכון ללב שבור שני אנשים קמצוץ תקווה תשוקה גדולה דחיה אחת לב יחיד ולערבב עד כמה אהבת את היצירה?
זה לא כואב להתאהב / טליה קהתי
זה לא כואב להתאהב אבל מאכזב, זה נעים וכיף אבל שנפרדים הכאב גובר קשה להתגבר אבל ממשיכים מוצאים אהבה חדשה , נפתחים ואולי גם טוב להיות לבד אבל זה קצת משעמם אז מוצאים מישהו חדש וחוזרים אל זה שוב כי אולי הוא יישאר כאן עומדת ומנגנת עד כמה אהבת את היצירה?
את איתי, לא איתי / בן
את איתי אבל לא איתי, לפחות כך אני מרגיש. כשאנחנו מדברים אני כבר לא מרגיש מה שהרגשתי בעבר. את מתקדמת ומשאירה אותי בעפר. עכשיו אני מרגיש אנונימי לא באמת אני . לעזוב אותך זה לפחות אני מרשה לעצמי. עד כמה אהבת את היצירה?
