אל תשבו עלי שבעה לע"נ בן זוסמן הי"ד / הדר אור
כשקראתי את מכתבו של בן זוסמן, התרגשתימהצוואה שהשאיר למשפחתו וחביריו. הוא כתב שבמידה וייאלצו לשבת שבעה, הוא מבקש שיהפכו זאת ל"שבעה של חברים". לא להתאבל על מותו אלא להיזכר ברגעים הטובים בחייו. אל תשבו עליי שבעה/הדר אור לעילוי נשמת רס"ל בן זוסמן הי"ד אם תגלו שנאלצתי לעזוב למקום שאליו לא תוכלו להגיע, דעו לכם שזכיתי […]
סוף סוף / עדי לוי
עומד בפתח המטוס מרבדים קטנים של טוב משתרעים למולך הרוח מכה ונושכת הרגש מתקרב במהירות לא רוצה להילחם וקופץ זה עוד רגע מגיע מתקרב ומטיח גל של דברים המלוח מתערבב עם המתוק פלא עוצמה אדירה שמתחילה לנחות ונגמרת צריך להישאר יציב מרגיש את הקרקע וסוף סוף מחייך עד כמה אהבת את היצירה?
הכל כרגיל / עדי לוי
הכל כרגיל נסיעה ברכבת פתאום חשד מתגנב,לא מספיקה לתפוס אותו וחושך,האור כבה,צעקות מסביב ואת עומדת הלב הולם בטירוף,נושכת חזק את השפתיים לוחצת חזק ביידים ויוצרת סימנים חקוקים בום צלצולים באוזניים ולפתע את פוקחת עיניים יוצאת מהמים מתנשפת מבוהלת ונושמת עמוק ו… מסביב הכל כרגיל אולי עם קצת חשדנות ואת מרגישה כל כך לבד,ההתמודדות שלך הלב […]
איך נלחצים / שירה קריסטל
הנה טיפים לאיך להילחץ! אם במקרה אתם צריכים קצת סטרס, תראו חדשות, תקראו עיתונים תלכו להלוויות, תחלמו על חטופים תצפו בסרטונים, של פרו פלסטינאים תסתגרו בחדר, תפלו מהאופניים תהרסו את הנפש, תשברו את עצמכם תקרעו מבפנים, עד שאתם כבר אינכם. עד כמה אהבת את היצירה?
הכל התהפך / שירה קריסטל
לפני המלחמה הייתי בסדר חיה את החיים בלי שום דבר מעבר הכל בניחוח לבנדר ואז מגיע אוקטובר והכל מתהפך עכשיו יש מלחמה אני כבר לא בסדר מרגיש כאילו הכל בתוך בלנדר אחד גדול, ענק כמו חדר ויש אנשים עכשיו, ששרויים עמוק בקבר ואיבדנו קשר כבר לא משדרת על אותו התדר כי הכל התהפך עד כמה […]
תפילה רגילה / שירה קריסטל
התפילה, שיוצאת מהלב רק רוצה לחזור לתפילה הרגילה לא המיוחדת, הבוכיה שנתפלל על הפשטות על הציון של הבגרות ולא על מלחמות או שלא נשמע עוד יירוט שנהיה שוב שלמים עם התפילות של הבפנים לא המושקעות ובלי כל פרקי התהילים שנחזור, לשלוש תפילות שחרית, ערבית, מנחה שנתפלל, ושנזכה למנוחה עד כמה אהבת את היצירה?
בֵּין הַשּׁוּרוֹת / אוריה אלרן
לֹא זֶה כֵּן וְכֵּן זֶה לֹא אֲנִי בְּשֶׁלִּי וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ כָּתוּב פֹּה לִנְחוֹת קָרָאתִי לָעוּף הוּא אוֹמֵר נְשָׁמָה אֲנִי חוֹשֵׁב גּוּף הִתְכַּוֵּן לוֹמַר נַמְשִׁיךְ חָשַׁבְתִּי נַעֲזֹב הוּא רָצָה לוֹמַר מָחוּל אֲנִי קִבַּלְתִּי עוֹד חוֹב שְׁנֵינוּ רוֹצִים אֶת אוֹתוֹ הַדָּבָר גַּב אֶל גַּב, מְתֻסְכָּלִים אַף אֶחָד לֹא מְאֻשָּׁר מְצִיאוּת מְבֻלְבֶּלֶת הַמִּלִּים מַגְבִּילוֹת צָרִיךְ לְהַתְחִיל לִקְרֹא בֵּין […]
הַגֶּשֶׁר שֶׁלִּי. שֶׁלְּךָ. שֶׁלָּנוּ / הדס עמיצור
גֶּשֶׁר בֵּין הַלֵּב לְמַעֲשֵׂה רָטוֹב וְלַח מְלֵא דְּמָעוֹת עַל סַף הַצִּפִּיָּה אֲנִי עוֹמֶדֶת כִּמְעַט וְנוֹפֶלֶת אַךְ יֵשׁ יַד שֶׁאוֹתִי מַחֲזִיקָה יָד שָׁרְשִׁית עֲצוּמָה יַד שֶׁאֲנִי חֵלֶק בִּלְתִּי נִפְרָד מִמֶּנָּה וְהִיא כָּל חַיַּי עד כמה אהבת את היצירה?
נִשְׁאַר / אוריה אלרן
אִישׁ קָטָן עִם חִיּוּךְ גָּדוֹל מֵדַבֶּר מְעַט וְעוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל וְנֶעֱלָם הָאִישׁ, וְהָלְכוּ הַדִּבּוּרִים, וּמָה נִשְׁאַר רַק חִיּוּךְ וְמַעֲשִׂים עד כמה אהבת את היצירה?
לוֹמַר לְךָ שָׁלוֹם / אוריה אלרן
אַתָּה מַצְלִיחַ לִרְאוֹת אוֹתָנוּ טוֹב? הָעֲנָנִים לֹא מַסְתִּירִים לְךָ? כִּי אוֹתָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ מְסַנְוֶרֶת כְּשֶׁמְּנַסִּים לְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ עד כמה אהבת את היצירה?
