מכתב אחרון לבעלי/ אביה קחזם
חייל יקר, גבורתך נישאת כמו נס על ראשך. נזר תפארת מהווה עבורך. מאורעות קשים הנשמעים כסיפורי מעשייה, מתרוצצים ברחובות כמברק, מעוררים תהייה: איך הצלחת על עוצמתם להתגבר? הושיטו לך יד? נעזרת בחבר? הייתכן כי ניצלו לא רק בעזרתך? ואולי ממעל שיבחו את גבורתך? הרבה שאלות יש לי אליך, ידידי. גם אני תמהה לפעמים, על גבורה […]
* / ינון כהן
אֲנִי חוֹלֵם שֶׁיּוֹם אֶחָד לֹא נָרִיב אֶחָד עִם הַשֵּׁנִי לֹּא נַחְלוֹק נִחְיֶה בְּיַחַד כְּמוֹ אַחִים וְיִהְיֶה מַנְהִיג שֶׁיִּרְאֶה לְמֵרָחוֹק אֲנִי חוֹלֵם שֶׁיּוֹם אֶחָד נַפְסִיק עִם הַמִּלְחָמוֹת עִם הַהֲרוּגִים עִם הַדָּם יִהְיֶה שָׁלוֹם עוֹד יוֹם יַבּוֹא וְיִהְיֶה שָׁלוֹם בֵּין כָּל הָעוֹלָם הָעוֹלָם זָקוּק לְעֶזְרָה נָבִיא שָׁלוֹם נָבִיא אַחֲוָוה הָעוֹלָם זָקוּק לְהַצָּלָה מֵעַצְמוֹ מִמֶּנּוּ מֵהַמַּחֲלוֹקוֹת מהַפִּילּוּג עד […]
בך הלוא בוערת / ינון כהן
א. בֵּבְּרֶסְלֵב בּוֹעֶרֶת אֵשׁ הַבְעֵר אוֹתָהּ בְּלִבִּי בְּךָ בּוֹעֶרֶת אֵשׁ הַבְעֵר אוֹתָהּ בְּלִבִּי אֲנִי מְנַסֶּה לְהַדְלִיק בְּחֹם וְכַוָּנָה אֶת מִלּוֹת הַתְּפִלָּה הַקְּפוּאוֹת לְחַמֵּם אֶת עַצְמִי בְּאוֹר הַתּוֹרָה בְּאוֹר הַמִּצְווֹת אֲבָל כְּנִרְאֶה שֶׁאֲנִי רָחוֹק מִידָי אֲנִי רוֹצֶה לִבְעוֹר בִּקְדֻשָּׁה וְלֹא לִבְעוֹר בְּבוּשָׁה הַבְעֵר אוֹתָהּ בְּלִבִּי אֲנִי כְּמוֹ שַׁלְהֶבֶת שׁוֹאֵף לְמַעְלָה אֲבָל מְקַוֶּה שֶׁלֹּא כָּמוֹהָ אֲנִי לֹא […]
לשנה אחת / יהונתן סווויסה
הַכֹּל כְּבָר כִּמְעַט מוּכָן, טו בִּשְׁבָט נִכְנַס לְכָאן כֻּלָּם בַּגַּן מְקַבְּלִים עֵצִים חֲדָשִׁים, מִיָּד אַחֲרֵי זוֹרְקִים אֶת הַיְּשָׁנִים וְזֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּכָל שָׁנָה, שׁוּם דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה עַד שֶׁפַּעַם אֶחָד זֶה קָרָה, הָעֲקִירָה אֶל הַנְּטִיעָה דִּבְּרָה בָּכְתָה לָמָּה זֶה כָּל כָּךְ כּוֹאֵב, הַאִם יֵשׁ תְּרוּפָה לַלֵּב הַנְּטִיעָה לֹא הֵבִינָה אֶת כְּאֵבָהּ, וּפָשׁוּט הִתְעַלְּמָה אֲבָל רַק […]
אשת לוט / יהונתן סווויסה
אָדָם מְדַבֵּר עִם אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹתָיו, כָּל מִי שֶׁיִּסְתַּכֵּל לְאָחוֹר יֻקְפְּאוּ פָּנָיו אִשְׁתּוֹ חָשְׁבָה שֶׁזֹּאת בְּדִיחָה, וְתָמִיד נִסְּתָה לְהַחֲזִיר מַבָּטָהּ וְסוֹף סוֹף עִדִּית הִצְלִיחָה, וְכַנִּרְאֶה הִתְבָּרֵר שֶׁטָּעֲתָה בְּמַחְשַׁבְתָּהּ וּמִיָּד כָּל עַצְמוֹתֶיהָ הִתְהַפְּכוּ קָשׁוֹת, וּמַמָּשׁ מַרְגִּישָׁה אֶת רַגְלֶיהָ מִתְפּוֹרְרוֹת זֹאת הָאִשָּׁה אֵשֶׁת לוֹט עד כמה אהבת את היצירה?
בלי איקס כלל /עידן כהן
בֵּית שְׁאָן רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר. כֻּלָּם בְּצָרָה אָז יֵשׁ קְצָת נֶחָמָה. אִם אַתָּה מֵהַיְּשִׁיבָה אוֹ מִתִּיכוֹן מֵהָעִיר אוֹ מֵהַכְּפָר מֵרָחוֹק אוֹ מִקָּרוֹב כֻּלָּם לוֹמְדִים לְמִבְחָן. וְלֹא מִבְחָן עִם x וְ- y, כִּי הַלִּמּוּד הָאֲמִתִּי יִהְיֶה בֹּחַן פֶּתַע. כֻּלָּם פֹּה. חֻלְצַת טְרִיקוֹ עִם צִיצִיּוֹת וּבְלַנְסְטוֹן, אוֹ רֵישׁ גָּדוֹל וְכוֹבַע מִצְחִיָּה כְּכִפָּה לֹא מְחַיֶּבֶת, יְחִי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ עִם […]
שקרי אמת /עידן כהן
אֲנִי עוֹנֶה לַשָּׁעוֹן שֶׁאָקוּם עוֹד שְׁתֵּי דַּקּוֹת אֲבָל בַּסּוֹף אוֹכֵל אֶת הַזְּמַן עִם ק"ש. מְאֻכְזָב. הֲרֵי לֹא שִׁקַּרְתִּי. אֵיזֶה כַּיֵּף יִהְיֶה עוֹד יוֹמַיִם! רַק יוֹם וְעוֹד יוֹם וְיִהְיֶה יוֹם נֶהְדָּר! לָמָּה? כִּי דָּחִיתִי הַרְבֵּה דְּבָרִים לְמָחָר וְזֶה אוֹמֵר שֶׁעוֹד יוֹמַיִם לֹא יִהְיֶה כְּלוּם. אֲבָל הַאִם זֶה נָכוֹן? הֲרֵי זֶה מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי אֶתְמוֹל. סִיַּמְתִּי עִם כָּל […]
פתרון / עידן כהן
נִצָּב לְאֹרֶךְ כְּבִישׁ בְּאֹרֶךְ אִיקְס מְנַסֶּה לָגַעַת בְּאֵין סוֹף כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְמַטָּרָה. מְנַסֶּה לָדַעַת לְאֵיזֶה כְּבִישׁ אֲנִי שַׁיָּךְ. כְּבִישׁ חָמֵשׁ עָמוּס מִדַּי. וּבִכְבִישׁ 3 נוֹסְעִים חֶבְרָה עִם פּוֹטֶנְצְיָאל לֹא מְנֻצָּל. אָמְרוּ לִי- הַפִּתְרוֹן הוּא דָּבָר אֶחָד, קֹדֶם כֹּל תַּחֲשֹׁב עַל הַבָּסִיס. אַחַר כָּךְ תִּרְאֶה מָה עוֹשִׂים כָּל הַיֶּתֶר. תְּחַלֵּק אוֹתוֹ לִשְׁתַּיִם. מֵעַכְשָׁו תַּכְפִּיל אֶת הָעֲבוֹדָה. […]
שיגרה. האמנם?! / שירה שמחי
שגרה מבורכת עומדת בפתח, חוזרים מהחופשה לאחר הפסח. מה יש לומר איך זו חופשה ושגרה. כשאדם חי בפחד וחרדה? מנסים. אך רק לאלוקים הפתרונים. איך זה ייתכן? האם ככה זה צריך להימשך? כשכל אופנוע שעובר מקפיץ, ואת הלב רק מלחיץ? כשבלילה לפני השינה, בודקים שהכל מוכן להשכמה. מנסים להירגע, ואז מגיע דיווח מהעיר השכנה. על […]
חרבות ברזל. מלחמה / שירה שמחי
מלחמה בעיצומה, בחוץ שקט דממה. חבילות לחיילים, אנשים מגוייסים. בחזית ובעורף אנשים חזקים, שומרים על המורל ושמחים. מקווים ויודעים מה הדבר הנכון. בלילות פוחדים לישון, מטים אוזן לכל צליל וקול. והכל שקט, דממה. מלחמה. אבל הפעם על אמת, כואבים את הפציעה הכואבת, עוד מדממת. הפצע פתוח, בע"ה עוד יסגר במהרה, הפעם אחת ולתמיד. על זה […]
