*/אהובה לבנדה (עולה חדשה)
ביום שמחת תורה כל זה קרה ועל זאת אני יושבת כאן היום ובוכה בוכה על כל אלה שנפלו בקרבות והשאירו מאחורה המון בודדות ואיתם חלל ריק עמוק. בוכה על כל אלו שנלקחו לשבי ובתוכם מקום קטן בלב שלי בוכה על כל הילדים וקטנים שנשארו ללא הורים ואנשים דואגים בוכה וחוששת שאותם לא יזכרו אך מקווה […]
אלקנה ויזל הי"ד / נועה קבסה
אלקנה ויזל היה רק עוד חייל שיצא לעזה להילחם, ותכנן לחזור אל הבית שלו, אל המשפחה והילדים, עדיין מחייך, חי, ונושם. אבל בגלל פגיעת טיל נ"ט הוא נרצח על קידוש ה'. ושם על חוף נווה דקלים שבו הוא נמול, דמו חזר שוב בסגירת מעגל אל החול. אלקנה היה איש מדהים, ולמרות שאני מכירה אותו רק […]
למענה / אילה פנחסוב
אומרים שהנשמה היא גבוהה משורש האדמה, לכן אף פעם לא נהיה כמותה, גם אם מעפר נולדנו. אז למה הם חזרו לשם? הם, עם הנשמה והגבורה והתעוזה הכי גדולה. המשפט "כי עפר אתה ואל עפר תשוב" מרגיש אולי לא קשור אליהם, הם קדושים מדי בשביל להיכלל במשפט הזה…. אבל בסוף האדמה כן מקבלת אותם, גם אם […]
בלעדיך / שירה מנגיסטו
שמעתי שנפלת, ונפלתי אתך. אפילו חיוך אחרון ממך אני לא יכולה לראות. אני רוצה לשמוע אותך שוב צוחק מהבדיחות הגרועות שלי. אף פעם לא חשבתי שיגיע הרגע בו אצטרך לרשום לך מכתב פרידה. תמיד היית דמות להערצה, תמיד תהיה דמות להערצה. היית חלק בלתי נפרד מחיי. הלוואי הייתי יכולה לחזור אחורה לשבת איתך לשיחה אחרונה. […]
הלוואי / שירה מנגיסטו
הלוואי הייתי יכולה לברוח, להכחיש את המציאות. לא לראות את השם שלו על קבר צבאי. להרגיש שאני יכולה לדבר איתו והוא פה. יכול להקשיב לרגשות שלי, להכיל אותי כמו פעם. אני ארוץ לחבק אותו והוא יצחק איתי. כל יום אני חושבת שזה חלום, זה לא אמיתי. עד כמה אהבת את היצירה?
בפשטות לע"נ מוטי שמיר הי"ד / יואב שמואל כהן
בִּגְבוּרָה נָפַלְתָּ מוֹטִי, בְּפַשְׁטוּת, בְּפַשְׁטוּת שֶׁל לָקוּם רִאשׁוֹן מִתּוֹךְ שׁוּרָה. בְּפַשְׁטוּת שֶׁל לָקוּם וְלָלֶכֶת, גַּם אִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ אִם תַּחֲזֹר בַּחֲזָרָה. וַאֲנִי, בֶּן הֶחָמֵשׁ עֶשְׂרֵה, מִתְבּוֹנֵן קְצָת מֵרָחוֹק אֲבָל עֲדַיִן כִּבְתוֹךְ סְעָרָה. וְלֹא פָּשׁוּט לִי בִּכְלָל לְהָבִין – אֵיךְ זֶה קָרָה? מֶחְדָּל, יוֹם כִּפּוּר שְׁתַּיִם, הָרוֹב עֲדַיִן לֹא הֵבִין מָה מִתְרַחֵשׁ, כְּשֶׁבָּרֶקַע הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַחַיָּלִים […]
בן אהוב / נועם יהושע וסטפריד
הַדְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת לְלֹא הֶרֶף. נָדַם שִׂיחַ שְׂפָתַי, ואֶשְׁתֹּק. אֵיךְ נִטְבַּחְנוּ הָיִינוּ לְטֶרֶף. לְלַעַג וקֶלֶס וָצְחוֹק. נִרְמַס שְׁמֵנוּ וְנָפַל יְגוֹנֵנוּ כְּבוֹדֵנוּ הֻשְׁפַּל עַד תְּהוֹם יַעַן כִּי גָּבַהּ לִבֵּנוּ אֵיךְ יָכֹלְנוּ לַחְשֹׁב עַל שָׁלוֹם הִגִּיעוּ אוֹיְבִים, נִכְנְסוּ מְחַבְּלִים, לְלֹא צֶלֶם אָדָם. הָרְגוּ יְלָדִים וְשָׁחֲטוּ עוֹלְלִים, קִירוֹת בָּתֵּינוּ מָלְאוּ בְּדָם. הַמְחַבְּלִים יִמַּח שְׁמָם בִּצְּעוּ אֶת זְמָמָם, וַאֲנַחְנוּ כְּאִלּוּ […]
מתי יגיע האור? / טליה כהן
עצב, תקופה מזעזעת דם בכל מקום, בכי. מהלוויה להלוויה משבעה כזאת של קרוב לשבעה אחרת של קרוב, מתי זה יגמר? המלאכים שלנו נשמות תמימות שהלכו נשים עצובות וצרחות של ילדים מתי יגיע האור? ושוב עוד פרידה של אמא ששולחת את הילד שלה לשדה הקרב ושוב לילות בלי שינה עד מתי? כמה דם נצטרך לשפוך? ועל […]
אחים לנצח / עוז זעירא
קוֹלִי נָדַם, טְהוֹרִים הָיוּ, עוֹד מִיּוֹם היוולדם, מַלְאֲכֵי הָאֱלֹקִים, בִּדְמוּת אָדָם. אָז בַּשְּׁכוּנָה, כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים סִפֵּר לִי עַל חֲלוֹמוֹת אוֹתָם רָצָה לְהַגְשִׁים, וְעַל רוֹנִית, שֶׁהָיְתָה בִּשְׁבִילוֹ אַהֲבַת נְעוּרִים. עַל אָחִיו, שָׁמְעוּ לַמֶּרְחַקִּים, הוּא הִפְצִיר בָּנוּ לֹא לְסַפֵּר – אָז אֲנַחְנוּ שׁוֹתְקִים, אֶת סִפּוּרֵי הַגְּבוּרָה שֶׁיָּכְלוּ לְמַלֵּא שְׁחָקִים. שָׁנִים יַעַבְרוּ, וְעַל סִפּוּר גְּבוּרָתָם בַּקְּרָב, קְצִינִים יְדַבְּרוּ. […]
אמא איפה אבא? / עלמה כהן
היה יום שמש בחוץ, החלטנו ללכת לגן שעשועים עם ארי הבן שלנו, זה היה יום שמשי אחרי תקופה ארוכה של גשמים, חשבנו, שזה טוב, שארי יצא קצת החוצה לשחק. זה היה בוקר מושלם, הכל היה מושלם. שיחקנו עם הבן שלנו, עשינו פיקניק, לא הרגשתי ככה שמחה הרבה זמן, הכל היה מושלם. ואז התעוררתי. שש שנים […]
