הנפילה /שחר בראל
אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היה קורה אחרת, אם לא הייתי אומר את המילים האלה ואם רוני לא היה מתגייס, יומני ,שתבין ,זו פעם ראשונה שאני כותב לך, אתה שמור אצלי מאז כיתה ב' ומאז לא נגעתי בך. זה לא שלא היה אכפת לי מהחיים שלי או ממך אבל הרגשתי שהכל קטן […]
אדם עם חיוך של מלאך לזכרו של סמל יהב מעיין הי"ד/ הילה דניאלי
אני יושבת וכותבת שירים עליך, מנגינות רצות לי בראש ללא סוף. הצל שלך נמצא בין קירות הבית, אבל איפה אתה? למה אתה לא פה? עוד שנייה אחת ואני כבר משתגעת, עוד דקה חלפה כאן בלעדיך. מחכה רק לראות אותך בפתח, אחבק אותך חזק עד שיכאב. נדבר שעות עד שהאור יופיע, אבל איפה אתה? למה אתה […]
השמש הכתומה / שרי ברתנא
כשהייתי קטנה חשבתי שהשמש צהובה, אבל היום משהו השתנה. משהו מרגיש לי בלב כשהשמיים בהירים ואין אף לא ענן, שמחייכת היא אלי עם צחוק קטן. שמביטה בי בעיניים שובבות, שרוצה היא לרוץ ולעוף ברחובות. שאחרי שיצאה החשכה מאירה היא שוב את העולם ואף את גינה הקטנה. כמו גיבורת על אי שם בשמיים, אך רחוקה היא […]
רועי פרי הי"ד / איתמר זוכמן ויהונתן רוזנטלר
רועי פרי, איזה גבר, כמו שמש זורחת, תמיד הוא חבר. חיוך על הפנים, אנרגיה בלי סוף, תמיד מביא שמחה, תמיד עם התוף! אם זה בצחוק או ברצינות, תמיד הוא נותן את כל האיכות. חכם, שנון, כזה מיוחד, חבר אמיתי וטוב במיוחד. שמח וטוב לב ומאז ומתמיד הוא אוהב. חרוץ וחייכן ותמיד מסתכל גם על החלש […]
סליחה / שרה יעקובוב
ס-ל-י-ח-ה הקדמה… אני לא יודע מה אעשה עם היומן הזה בסוף…הפסיכולוג הזה אמר לי לכתוב את כל מה שקרה אחרי הנפילה של יונתן. מה אני יכול לכתוב?!הפסיכולוג אמר לי לכתוב את כל מה שאני מרגיש… מה אני אכתוב על ייסורי המצפון שיש לי?! אוףף… איזה מתסכל, אני רוצה לשכוח את כל מה שקרה הוא אפילו […]
לזכר לוטן / שולמית מאירי
ביום שבת, 7.10.2023, בשעה 8:30 בבוקר, נרצח לוטן אביר על ידי מחבלי חמאס הארורים. לוטן היה בן דוד שני שלי, ולכן אני כותבת עליו. אבל לפני הכול, נחזור להתחלה. יום שבת, השעה 6:00 בבוקר. הזריחה מתקרבת, וכולם רוקדים במסיבה, מבלי לדעת מה עומד לבוא על גורלם בעוד חצי שעה. מבלי לדעת שהם עומדים לברוח כדי […]
כ"ב בשבט ה'תשפ"ה/ טליה אדלר
והימים עוברים, והבשורות מגיעות. כתום בעיניים, רטוב בלבבות. סמלים וסיסמאות שצעקנו אחד לשני, מסתכמים בחיוך של אמא ושני ילדים. והיא שואלת למה אנחנו פה. ואני עונה, בגלל בתים בהריסות. בגלל טרקטור וגדרות. בגלל חיילים באדמה. הנחמות, המחנות, המנוחות. ואין לי תשובה במילים, רק בתחושות. אנחנו פה, כואבות ושמחות, בכיסופים והלוויות. עד כמה אהבת את היצירה?
זה לא חלום זאת האמת / תהילה קצב
לרגעים זה הרגיש כמו חלום שחלמתי בלילה בני החייל היה בפעילות מבצעית ולידו עומד מלאך ששומר עליו ואני חשבתי לעצמי שזה בזכות תפילותי הרבות שעליו מגנות כמו עמוד האש לפני המחנה ואכן כן כי על המלאך היה רקום תפולתי הרבות במילים גדולות באמצע היה רשום יברך ה וישמרך למה כי זאת הברכה שעליה הרגשתי שהכי […]
רק תפילה אשא לזכרה של הודיה אסרף הי"ד/ אפיק אורבך
שירי ומשה גאלברי לא עיכלו את הבשורה הקשה, בתם הבכורה הודיה נהרגה בפיגוע של פיצוץ אוטובוס בשכונתם כשהיא בת 13. הם ניסו לברר עוד פרטים על המקרה וארגנו הלוויה באותו היום, הם אספו את אחיה הקטנים של הודיה מבתי הספר והגנים וסיפרו להם בעדינות על הפיגוע. תחילה לקחו את מעיין בתם השנייה בת ה12 מבית […]
לזכור את מי שלא פגשתי לע"נ אלי ואריה אוזן הי"ד/ שירה שטרית
לזכור את מי שלא פגשתי מעולם לא חשבתי שאצטרך לפתוח את הטלפון שלי, לשבת בחדר ולהקליד מילים בכזה כאב. לספר על אנשים מיוחדים למדי, שהלכו ועכשיו נשאר רק לספר עליהם ועל לכתם בטרם עת. אריה, אלי, מה אומר ומה אגיד על אנשים שלא הכרתי אנשים שעליהם רק סיפורים וגבורות שמעתי ולמרות זאת אני מרגישה אליהם […]
