ז-ח

לא לשווא, אחי

ברגע שחזר הביתה, חָגַי ידע שמשהו לא כשורה. בדרך כלל בשעות הצהריים הבית רועש מהמולת הילדים הקטנים וריחות של בישול עוטפים את הבית. היום שקט.

להמשך קריאה »

זיכרון של חסד

“אמא, את בבית?” פרצה שירה בסערה הביתה. “כן, בואי מתוקה” ענתה אמא מהמטבח הקטן שבקצה הסלון. שירה הביאה לאמה את המבחן באנגלית, “וואו! תשעים ושבע!

להמשך קריאה »

ההחלפה

“ביפ… ביפ…. ביפ…” אוו זה לא יתכן ששוב בוקר שוב אותה שגרה משעממת של בוקר צהריים וערב הלוואי שיהיה מששהו שישבור את השגרה… “אלי! אלי!”

להמשך קריאה »
דילוג לתוכן