כנפי רוח/איילין לאייאו
בלי פחד ובלי חשש כל פעם להתחיל מחדש. יש לך כנפי רוח. לעמוד ולהיאבק מול הירח- אל תדאג, הנה לך כוח. השלך מעליך כל המלבושים
חרטה/ סיני ברד
הוא דופק בדלת , מחכה לתשובה , לקול המפתח.היא נפתחת . וקודם כל אתה מושא לדוגמאכמה אתה רע .כמה עשית , ולמה לא עשית .דמעות
הדרך / נעמי רומנו
רציתי לעוף מעל פרדסים וכרמים מעל לשדות ,גבעות והרים רציתי לעוף מעל העננים בידי בלון ומולי נופים רציתי גבוה רציתי רחוק רציתי לצלול לדמיון המתוק
עטעיפרון /נעם וסטרייך
עטים ועפרונות יש כאלה ויש כאלה. אלו שטועים ואלו שלטעות פוחדים. אלו שטועים וסימן מכוער אחריהם משאירים, ואלו שרק צללים קלושים של טעות אחריהם מותירים.
שלשה שירים/ נעמה פרסקי
עוד נשוב לשם זה סיוט, היא ידעה. זה חלום, אגדה. שאח יגרש אח, אלו שטויות! שיהודי יגרש משפחה שלמה, שנלחמה כדי שהוא יוכל לחיות. משפחה
תודה לך/מירב בורכוב
אני לבד בחדרי וכותבת אליך אלי לוקחת דף ועפרון ופורקת מה שעל ליבי מודה על כל צעד בחיי על האמונה שנתת בי על הכוח לקום
הזקן / אביבה גורליק
הוא נשף בתסכול מעל ספרו הכבד. משקפיו הקטנים צנחו על אפו ואיימו להחליק מעבר לקצהו, וזה עצבן אותו אפילו יותר.הוא התיישב בכורסא הדהויה בכבדות
רגשות של ניסיון / טל ציון אלכסנדר
אני כותבת סתם,בשביל הצורך. כותבת מילים אשר להתחבר מנסות,קטע. שיר. נקודות.משרבטת אותיותמורכבות מרגשות סותרים,ממלאת את הדף במאות סיפורים. ללא חוק, ללא הגיון,סתם צליל נעים,צליל של
כוס ריקה מלאה / טל ציון אלכסנדר
ליאור יושב על הספסל בגינה,הוא משקיף לחצר, מביט לשכונה.ליאורי רואה המון אנשים, מבוגרים, נערים וקצת ילדים,ושם, בקצה השכונה יושבת אחת, זקנה,מקומטת, עם מבט קצת מוזר,