מורשת הנופלים וסיפורי הגבורה

נווה יאיר בן אושרית ושלמה, היה בן דודתו של אבא שלי הוא . הוא נולד בתאריך 31.01.2003 בבאר שבע ונפל בתאריך 11.11.24 י במרחשוון נווה

זהו הסיפור שאולי קרה, ואולי לא. אף-פעם לא נדע, זהו סיפורם של כל נרצחי השבת השחורה. {בארי, משפחת לוי, חילונים} שירי מספרת: 06:28- התעוררתי לשמע

שדות הקרב שדות זהב סימני רגליים מהירות הם היו שם, הם ראו שם את הכול חלשים, אנשים מבקשים שיגמר הם רצים  מחפשים  היכן להסתתר. ואני

מלכה בעל כורחה משכימה קום לארגן את ביתה מוחה בסמרטוט את שאריות דמעותיה מטאטאת מתחת לשטיח את שברי החיים מחייכת לתמונת נוף אישה הנודדת מפני

משמיעי צעקה, השמיעו צעקתנו לפני שומע. השמיעו את דם אחינו הזועק אלינו בקול דממה דקה. השמיעו את קולות הירי והפיצוצים השמיעו את ריחות האש והשדות

והיא בורחת ומנסה שלא להיות חסרת נשימה ידה על הפה שלא יקפצו ממנה ישר כל המשאלות, הבקשות מה היא כבר ביקשה? חיים רגילים משפחה, חברים

היי לך שלמעלה אתה מקשיב? יש לי הרבה מה לספר עבר זמן מאז שישבנו שנינו לדבר ולשמוע. עכשיו אני כאן ואתה למעלה אז רק שתדע

הָאֲמִירָה גּוֹרֶמֶת: כַּמָּה? הַחֲשִׁיבָה אוֹמֶרֶת: לָמָּה?? הַיְּדִיעָה גּוֹרֶמֶת: מָה? הַהַרְגָּשָׁה אוֹמֶרֶת: אֵיךְ?? הַנְּשִׁימָה: נֶעֱצֶרֶת. וְהַנְּשָׁמָה: גַּם הִיא אַחֶרֶת. וְאַהֲבָה, שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת. הַלְּחִישָׁה: שׁוֹקֶטֶת. הַהֲבָנָה: עוֹד