מורשת הנופלים וסיפורי הגבורה

הותר לפרסום ועוד אחד ועוד אחד, שמות שמות שעוברים לידך, פנים מתוקות שלא הכרתי וסיפורים שלמים שנחשפים על אנשים מיוחדים, שהיו ואינם. האם כל מי

כשקראתי את מכתבו של בן זוסמן, התרגשתימהצוואה שהשאיר למשפחתו וחביריו. הוא כתב שבמידה וייאלצו לשבת שבעה, הוא מבקש שיהפכו זאת ל”שבעה של חברים”. לא להתאבל

“אל תדאג יהיה טוב, אנחנו נעבור את זה ביחד” אמרה לי אמא בשעה שהגיעה לאמי הבשורה על אבי אשר נפצע במלחמה ופונה לבית החולים כדי

בעולם מושלם אין מלחמות. אין דם. הפרחים תמיד מלבלבים. האנשים חיים בשלום ובחיוך תמידי. כמובן שהעולם שלנו רחוק מלהיות מושלם. קליפה ריקה. זה מה שהייתי.

אני רוקדת ומסתחררת, רוקדת בלי הפסקה. גם כשהדמעות מגיעות אני לא מפסיקה, גם כשהם זולגות על פני בלי שום טיפת רחמים, גם כשהגוף שלי כבר

הסיפור מוקדש לזכרו של סמ״ר דביר חיים רסלר ז״ל שנפל בקרבות השבעה באוקטובר. דמותו של ‘ערן’ וסיפור הגבורה שלו לקוחים מסיפור נפילתו.  בנוסף, חשוב לציין

מכתב מלב אל לב: יובל ניר , חברו הטוב של אבא נפלת. יום שלישי, כ”א שבט תשפ”ד. “אל תיפול, מחר תשוב תזרח השמש שמע בני

אִישׁ קָטָן עִם חִיּוּךְ גָּדוֹל מֵדַבֶּר מְעַט וְעוֹשֶׂה אֶת הַכֹּל וְנֶעֱלָם הָאִישׁ, וְהָלְכוּ הַדִּבּוּרִים, וּמָה נִשְׁאַר רַק חִיּוּךְ וְמַעֲשִׂים

אַתָּה מַצְלִיחַ לִרְאוֹת אוֹתָנוּ טוֹב? הָעֲנָנִים לֹא מַסְתִּירִים לְךָ? כִּי אוֹתָנוּ הַשֶּׁמֶשׁ מְסַנְוֶרֶת כְּשֶׁמְּנַסִּים לְחַפֵּשׂ אוֹתְךָ