ז-ח

האגם נראה שקוף ורדוד, במקביל הזרם מתמוסס בצער. ברגע שאתה חושב שהגעת לליבו, אתה שותק ומבין שאתה רק על החוף. למרות שהגלים רומזים על שביעות

"עַל הָאִישׁ הַשָּׁב הַבַּיְתָה מִן הַמֶּרְחַקִּים"- נעמי שמר עַל הַשִּׂמְחָה הַבָּאָה אַחֲרֵי שֶׁמְּחַכִּים שָׁנִים עַל הַהֲבָנָה שֶׁהוּא הִיא סוֹף סוֹף כָּאן עַל הָאַהֲבָה שֶׁלֹּא תִּגָּמֵר

דַּמְיְנוּ לָכֶם עוֹלָם שֶׁבּוֹ הַכֹּל לֹא מֻשְׁלָם דַּמְיְנוּ לָכֶם עוֹלָם עִם אֲנָשִׁים שֶׁעוֹשִׂים טָעוּיוֹת דַּמְיְנוּ לָכֶם עוֹלָם שֶׁחוֹזֵר עַל טָעוּיוֹת שֶׁחוֹזֵר עַל טָעוּיוֹת דַּמְיְנוּ לָכֶם

כְּבָר שָׁנָה שְׁלֵמָה נִסִּיתִי לְשַׁכְנֵעַ אֶת אִמָּא שֶׁלִּי לִקְנוֹת לִי כַּלְבָּה אֲבָל הַתְּשׁוּבָה תָּמִיד חָזְרָה וְהִיא לֹא שִׁנְּתָה אֶת דַּעְתָּהּ מָה לֹא עָשִׂיתִי בֶּאֱמֶת כָּתַבְתִּי

הַמַּפְתֵּחַ שֶׁלִּי פּוֹתֵחַ דְּלָתוֹת. הֲרֵי זֶה מַשְׁמָעוּתוֹ, אוּלַי. הַמַּפְתֵּחַ לֹא פּוֹתֵחַ כָּל דֶּלֶת וְדֶלֶת אֲבָל אֶת רֻבָּם. אֲנִי פּוֹתַחַת דֶּלֶת אַחַת. דֶּלֶת שְׁנִיָּה. עַד, שֶׁאֲנִי

כָּל הָרְגָשׁוֹת מִתְעַרְבְּבִים יַחַד. שַׁיָּכוּת, אֲבָל גַּם גַּעְגּוּעַ. נוֹסְטַלְגִּיָּה, אֲבָל גַּם חַדְשָׁנוּת. שִׂמְחָה שֶׁמִּתְפָּרֶצֶת בָּרְחוֹבוֹת, אֲבָל גַּם עֶצֶב  שֶׁמִּסְתַּתֵּר בְּלִבִּי. עָצֵב לְהַפְסִיק לִרְאוֹת אֶת הַגְרָפִיטֵי

בעקבות ילדה מזלג וילדה כף (נורית זרחי) אֲנִי יַלְדָּה שֶׁל חֲצָאִים, חֲצִי צְחוֹק וָחֵצִי בֶּכִי. חֲצִי רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר קְטַנָּה, וָחֵצִי כְּבָר אוֹרֶזֶת מִזְוָדָה לֶעָתִיד. פַּעַם

רָצִיתִי לָדַעַת לָעוּף יָדַעְתִּי שֶׁזֶּה לֹא אֶפְשָׁרִי וּבְכָל זֹאת נִסִּיתִי אֶת מַזָּלִי אָז קָפַצְתִּי מֵהַגַּג כְּדֵי לְהוֹכִיחַ שֶׁזֶּה אֲמִתִּי וְהַנִּסָּיוֹן קָבַע אֶת גּוֹרָלִי אֲבָל יֵשׁ