אש השדה והחושך זוכרים לך חסד נעורים,
טמון בפיסת הלחם שהשארת מאחור,
בליל סערה גשום כשהשמיים בכו איתך.
ויש כאלה שרק היו רוצים, לפסוע לצידך.

ימים רבים חלפו עלייך בדרכך אל הדממה,
שרקת לך שיר לעצים ולאדמה.
מילים שאיש לא התיימר להבין,
נלחשו אל שמי הלילה המאובקים,
בחפשך את התרופה למכאובך.
לו רק נתת להם, לפסוע לצידך.

אם שברים של אור יצאת לבקש,
טמונים הם בין צללי האמת והחסד.
אך כשתתני לבך לזר,
יפרטו מיתרי לבך בעצב,
על מה שלעולם לא תוכלי לבקש.
לו רק החלו הם, לפסוע לצידך.

במסעך אל הנכסף מכל,
לתת מרגוע לנפשך היגעה,
בין קומץ של חברי אמת נאמנים,
ישנה מתנת פז, שלעולם לא תוכלי לקבל.
לו רק ידעת שרצו הם, לפסוע לצידך.

כרוח החולפת בשדה,
דעכת לבדך, קומלת בקצה.
קשה וקר כקרח, פורט, קופא בסף,
לו ניתן היה להשיב את הזמן שנשרף.
אך עוד מעט יגיע היום בבוא הזמן,
שבו תתני להם, לפסוע לצידך.

אש השדה והחושך עודם זוכרים,
את השיר ששרקת לאדמה ולעצים.
את אותם שברים של אור,
נתת לזר הפורט על כפור ליבך.
כעת השגת את הנכסף מכל,
כי כבר החלו הם, לפסוע לצידך.

תגובה אחת
  1. נתנאל הגב

    ראשית יוזמה ברוכה.

    לגבי השיר, כתיבה מדהימה ומשובחת. כשרון נדיר שחובה לטפח. לא להאמין שילד/ה כתבו את השיר הזה. פשוט לא יאומן. כל הכבוד לכותב/ת. מקווה שנראה עוד שירים שכאלה בעתיד.

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן