עורה הכמעט שקוף נצבע באיטיות בגווניה 

הזהובים של השמש- שליטפה את פניה ברכות.

תהיתי מה עובר בראשה שגורם לרגשות

בעיניה להתחלף בכזאת מהירות וקיצוניות.

מוזרה, מיוחדת, שונה.

בהירה עד שקופה… אך עורה עכשיו זהוב- חום.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן