בזמנים יותר קשים

כשאנשינו נפלו כמו זבובים,

וטבחו באנשינו כמו עיטים שעטים

על דגים ללא מים.

אנשים שמתו מצחוק,

כי הם לא יכלו לבכות.

הם עוד זכרו ימים יותר טובים,

כשהילדים רדפו אחרי צפרדעים.

הם היו משחקים עם השכנים,

ומגדלים דגים חמודים במים מתוקים.

והיו הופעות מצחיקות,

מצחיקות עד דמעות.

אוי, היו זמנים

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן