הפרפר הלבן

הפרפר הלבן

היה זה יום שבת בעונת האביבה, שבו הפציע השחר וקיבל את השמש אשר שלחה את קרניה מן המזרח. 

אך קרן אחת מיוחדת שהאירה לבבות של אנשים שחיפשו תקווה לאהבה, לשמחת חיים, להצלחה… ,עבורם זה היה קצה האור במנהרה.

באותו יום קסום נולדו שני פרפרים שפרשו את כנפיהם וגילו שהאחד דומה לשני.

צבעם היה לבן, שכל מי שראה את יופיים נמלא באהבה רבה ושמחת חיים.

פרפר אחד היה סקרן והשני היה ביישן, הפרפר הסקרן ידע להרשים בנוכחותו

את כישרון הריקוד הגלום בו. מבוקר עד ערב אהב לרקוד.

ידע הוא להתעורר בבוקר לעוף מעל הנהר כדי לראות כמה הוא מטופח, יפה ומרשים…,ואז פצח הוא בריקוד יפה ומרשים. 

אליו הצטרפו פרפרים נוספים ומי שנתן את הקצב היה רשרוש העצים ושירת הציפורים.

הפרפר הסקרן היה מרבה לבלות ולשמוח עם חבריו שאהבו אותו מאוד, בגלל תכונותיו וכישרונותיו. אחד הכישרונות הגדולים שלו היה להמציא סיפורים מרתקים שבתוכם שילב את החוויות שחווה בחייו.

ידע לספר הוא על החברים המיוחדים שהיו השראה לחייו.

התבגר הפרפר וסחף אחריו פרפרים אחרים שרצו להיות לצידו ובחרו בו כמנהיג.

רצה הוא לגלות דברים חדשים והחליט שהוא לוקח את חבריו למסע בעולם.

נדדו הם ממקום למקום, משדה לשדה ומעיר לעיר…

ואליהם הצטרפו פרפרים נוספים. 

לא וויתר הוא, כל בוקר ללמד את כולם את הריקוד זריחת השמש.

עד אשר השמש יצאה וקרניה האירו את העולם.

ריקוד זה נמשך עד הצהוריים, לאחר מכן המשיך את המסע עם חבריו.

אולם ביום סגרירי אחד שבו העננים הסתירו את השמש, הפרפר הסקרן חשב שהבוקר עדיין לא הפציע, ופספס את ריקוד הבוקר. הוא המשיך את המסע עם חבריו עד אשר נתקע בסערה ובסופת גשמים שהרטיבה את כנפיו ומנעה ממנו להמשיך לעוף.

והטיחה אותו אל הקרקע. 

הרוח העזה העיפה את כל הפרפרים האחרים לכיוונים שונים, שהרחיקו אותם מהפרפר הסקרן.

ניסה הוא בשארית כוחותיו לנופף בכנפיו. אך, מכת ברק אשר פגעה בכנפיו מנעה ממנו את התקווה להמשיך לעוף.

עד כמה אהבת את היצירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.