***/ יואלה שר

***

אֲנִי לְבַד, כְּשֶׁלְּכֻלָּם יֵשׁ חֲבֵרִים.
אֲנִי רוֹאֶה שָׁחֹר, אֲבָל הֵם לְבָנִים.
אֲנִי אוֹכֶלֶת, כְּשֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים.
אֲנִי גּוֹוַעַת,  אֲבָל הֵם שִׁבְעִים.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת, כְּשֶׁכֻּלָּם פָּשׁוּט עוֹשִׂים.
אֲנִי יֶשְׁנָהּ,  אֲבָל הֵם עָרִים.
אֲנִי בָּאֲדָמָה וְכֻלָּם כְּבָר בָּעֲנָנִים.
אֲנִי מְשִׁיבָה, אֲבָל הֵם לֹא מַקְשִׁיבִים.
אֲנִי צוֹעֶקֶת, אֲבָל הֵם רַק מְדַבְּרִים.
אֲנִי חֲלוּלָה, אֲבָל הֵם שְׁלֵמִים.
אֲנִי שׁוֹאֶלֶת וְהֵם עוֹנִים  כִּי כָּךְ בָּנוּי עוֹלָם,
אֲנָשִׁים הֲפוּכִים אַךְ דּוֹמִים.
עד כמה אהבת את היצירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן