כאשר אני מביט בך\יצחק ברגר

עומד נדהם למול הרוח היכן השורש איני בטוח גדלות בי מחשבות אולי זו זכות אבות רגש של שקט ושלווה מלא חזון ואהבה אחדות ההמונים בדבקות ללא כניעה או התקפלות עם הנצח מחובר לעברו ללא מורא לחון את עפרו בוער, לשוב אל המקור אל נחלת עולמים, לעמים היא אור. ציון ציון יש לך דורש עם סגולה אותך מבקש אלפיים שנה מצפים בדמעות לחזות ביופייך, לדל בגבעות מאיי חורבות התקוממו פזורים החלו בבניין אדמת טהורים עשייה בלא הרף, קידום גאולה אל דודה מן המדבר, מי זו עולה. גידול כבודה זוכה זה הדור כל נגע של טומאה הופך לטהור ריבוי ניסים והשגחה משמים עוד אחזה בך בשלמות, ירושלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן